ייצור החקלאות והמזון העולמי צפוי להמשיך לעלות בעשר השנים הקרובות, אך בקצב צמיחה איטי יותר מאשר בעשור הקודם

30 יול 2023 המחברת/ת:
ייצור החקלאות והמזון העולמי צפוי להמשיך לעלות בעשר השנים הקרובות, אך בקצב צמיחה איטי יותר מאשר בעשור הקודם Adobe Stock

על פי דו"ח שפורסם היום על ידי ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות (FAO) והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) בימים אלה ( 06/07/2023)

הדו"ח המשותף לשנים 2023-2032 של ארגון המזון העולמי (FAO) וה-OECD   (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח אזורי) סוקר את ההתייחסות העולמית המרכזית לסיכויים לטווח בינוני עבור שווקי סחורות חקלאיות.

בעוד שאי הוודאות עלתה עקב מתחים גיאופוליטיים, מגמות אקלים שליליות, מחלות בעלי חיים וצמחים ותנודתיות מוגברת במחירים עבור תשומות חקלאיות מרכזיות, הייצור העולמי של יבולים, מוצרי בעלי חיים ודגים צפוי לגדול בקצב שנתי ממוצע של %1.1 במהלך התקופה  הקרובה, מחצית מהקצב שנרשם בעשור שהסתיים ב-2015.
סך צריכת המזון צפויה לעלות ב-%1.3 בשנה עד 2032, מה שמעיד על עלייה בחלקן של סחורות חקלאיות המשמשות כמזון.

תחזיות אלו מניחות שתהיה התאוששות מהירה מהלחצים האינפלציוניים האחרונים, שתנאי מזג אוויר יהיו נורמליים, ושלא יהיה שינויי מדיניות גדולים והתפתחות מגמתית משמעותית בהעדפות הצרכנים. האפשרות שהלחצים האינפלציוניים יימשכו באופן עקבי מהווה סיכון לרמות הביקוש וייצור המזון העולמי.

בהערכה מיוחדת של מחירי התשומות העיקריות לחקלאות, שעלו משמעותית בשנתיים האחרונות, התחזית מחשבת שכל עלייה של 10% במחירי הדשנים מובילה לעלייה של 2% בעלויות המזון, כאשר עיקר הנטל נופל על העניים, שמוציאים חלק גדול יותר מהתקציב שלהם על אוכל.
מדגישה את החשיבות של מדיניות כדי להבטיח יעילות וחוסן גבוהים יותר.

״המגמות הרחבות המתוארות בדוח זה הולכות בכיוון הנכון, אך יש להאיץ אותן״, אומר מנכ"ל ארגון המזון העולמי  QU Dongyu ומוסיף ש "קידום מעבר מהיר יותר למערכות מזון חקלאיות בנות קיימא יביא יתרונות רבים ויעזור להוביל לחיים טובים יותר לכולם".

"עליות במחירי התשומות לחקלאות שחוו במהלך השנתיים האחרונות העלו חששות לגבי ביטחון תזונתי עולמי", אמר מזכ"ל ה-OECD, מתיאס קורמן. "דרושות השקעות בחדשנות, רווחי פרודוקטיביות נוספים והפחתות בעוצמת הפחמן של הייצור כדי להניח את הבסיס לביטחון תזונתי ארוך טווח, סבירות וקיימות".

הסקירה מציעה תחזיות לעשר שנים עבור דגנים, שמנים צמחיים, מוצרי חלב, בשר, סוכר, דגים וכן כותנה, פירות טרופיים, קטניות ותפוקה חקלאית המשמשת לדלק ביולוגי. היא כוללת גם תחזיות למגמות אזוריות צפויות בפליטת גזי חממה מהחקלאות ומשלבת ניתוחים ראשוניים של התפקיד של אובדן מזון ובזבוז.

ממצאי סחורה מרכזיים

הביקוש לצמיחה בייצור הדגנים צפוי להאט, בין השאר מכיוון שצריכת המזון לנפש של רוב הדגנים מגיעה לרמות רוויה במדינות רבות. בשנת 2032, ההערכה היא ש-41% מכלל הדגנים ייצרכו ישירות על ידי בני אדם, 37% ישמשו למזון לבעלי חיים, ודלק ביולוגי ושימושים תעשייתיים אחרים יהוו את השאר.

הצמיחה העולמית בייצור היבול נובעת בעיקר מהתקדמות בהרכבת צמחים (plant breeding) ומעבר למערכות ייצור אינטנסיביות יותר. שיפורי התפוקה צפויים להיות הסיבה ל- 79% מהצמיחה בתפוקת היבול העולמי, הרחבת שטחי גידול של 15% מהצמיחה, ועוצמת יבול גבוהה יותר עבור 6% מהצמיחה במהלך תקופת התחזית.

הצמיחה העולמית של צריכת הסוכר תהיה ממוקדת כולה באפריקה ואסיה, כאשר הביקוש צפוי לעלות באזורים שבהם רמת הצריכה לנפש נמוכה כיום. לעומת זאת, הצריכה אמורה להמשיך לרדת במדינות בעלות הכנסה גבוהה.

הצריכה העולמית הממוצעת לנפש של בשר צפויה לעלות ב-0.1% בשנה, בעיקר בשל הצריכה במדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה. בעוד הביקוש העולמי לבשר צפוי לגדול עד שנת 2032, רמות הצריכה לנפש במדינות בעלות הכנסה גבוהה צפויות לרדת בעשור הקרוב, ובראשם ירידה בביקוש במערב אירופה ובצפון אמריקה.

ההיצע של דגים הזמינים לצריכת מזון צפויים לגדול בכל מקום, ובראש ובראשונה באפריקה, אך גידול אוכלוסייה המהיר הצפוי באזור זה יגביל את העלייה בצריכה לנפש.

הייצור העולמי של בעלי חיים ודגים צפוי להתרחב ב-1.3% בשנה במהלך העשור הבא, איטי יותר ממה שנראה בעבר. בשר עופות צפוי להוות כמעט מחצית מהגידול הכולל של ייצור הבשר עד 2032.

ייצור החלב העולמי צפוי לגדול ב-1.5% בשנה במהלך העשור הקרוב, כאשר יותר ממחצית הגידול יגיע מהודו ופקיסטן, שיחד יהוו כמעט שליש מתפוקת החלב העולמית בשנת 2032. תפוקת החלב באיחוד האירופי צפויה לרדת מעט עקב המעבר המתמשך לעבר מערכות ייצור ברות קיימא יותר מבחינה סביבתית.

דפוסי סחר

הסחר העולמי בסחורות חקלאיות המכוסות בתחזית צפוי להתרחב ב-1.3% מדי שנה - מחצית מהקצב שנרשם בעשור האחרון - בעיקר בגלל צמיחה איטית יותר בביקוש של מדינות בעלות הכנסה בינונית. תירס, חיטה ופולי סויה תרמו הכי הרבה לצמיחת הסחר החקלאי הכולל בעשור האחרון. עם זאת, הם צפויים לחוות את הירידה הגדולה ביותר בצמיחת הסחר במהלך 10 השנים הבאות.

לאחר שהפך ליבואן נטו של סחורות חקלאיות בשנים האחרונות, היבוא הנקי של דרום ודרום מזרח אסיה צפוי לגדול עוד יותר, מונע בעיקר על ידי המשך צמיחת ביקוש חזקה בתוך תת-האזור.

גירעון הסחר של אפריקה שמדרום לסהרה בפריטי מזון עיקריים צפוי להכפיל את עצמו כמעט עד שנת 2032, מה שמשקף במידה רבה גידול מהיר באוכלוסייה בהשוואה לאזורים אחרים.

באמריקה הלטינית, עודף הסחר החקלאי צפוי להתרחב ב-17%, ולהעלות את החלק מהייצור החקלאי המיועד לייצוא ל-40% עד 2032.

צפון אמריקה צפויה להישאר היצואנית השנייה בגודלה של סחורות חקלאיות לשווקי העולם במהלך 10 השנים הבאות, אך גידול משמעותי בצריכה מקומית צפוי לפגוע במקצת ברמות הייצוא. המגזר החקלאי של האזור עשוי למלא תפקיד מייצב מרכזי המאפשר לו להרחיב את הייצור כדי לנרמל את מחזורי המחירים הגבוהים.

אקלים וחקלאות

פליטת גזי חממה מחקלאות צפויה לעלות ב-7.5% בעשור הקרוב - רק פחות ממחצית מהגידול החזוי בתפוקה - מה שמצביע על ירידה משמעותית בעוצמת הפחמן של הייצור החקלאי. מגזר בעלי החיים צפוי להיות אחראי על 86% מהפליטות המוגברות.

התחזית צופה ירידה בפליטות גזי חממה מחקלאות בצפון אמריקה ועלייה בפליטות באפריקה שמדרום לסהרה יחד עם עליית ייצור היבול והחי, מה שמדגיש את החשיבות של השקעות לטווח ארוך המעוררות שינוי רב מימדי, במערכות המזון החקלאי של האזור.

פליטת גזי חממה חקלאית באמריקה הלטינית צפויה להישאר גבוהה מהחלק של האזור בתפוקה העולמית.

לקריאת המאמר המקורי (באנגלית)

למידע נוסף : https://www.agri-outlook.org/

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת:

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני

התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.

כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים

להמשך

אתר: https://ihaklai.org.il

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות בית שלישי בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי הסכמה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1553 החלטה 1591 החלטה 3738 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות השוואת תנאים מושבים וקיבוצים השכרת בתי מגורים השכרת קרקע חקלאית התאחדות החקלאים התחשבנות מחדש התיישבות ועדות קבלה ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ייפוי כח מתמשך ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות מתקנים פוטו וולטאיים נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שימושים נלווים שינויי יעוד שעות עבודה תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.