מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, הציג בפני שר החקלאות וביטחון המזון ח"כ אבי דיכטר, פרויקט לפיתוח ענף חדש של גידול ירקות קיץ בסיורו בגולן, המבוצע במימון קרן קימת לישראל וקרן התמיכות של משרד החקלאות, כמענה למחסור בירקות קיץ בשוק הישראלי ולחיזוק החקלאות בצפון.

לסכסוכים מזוינים עלולות להיות השלכות חמורות על ביטחון המזון על ידי עקירת חקלאים, הרס חוות ותשתיות חקלאיות, שיבוש שרשראות אספקה ​​והגבלת יכולת הממשל לשלוט בשווקי המזון ההפכפכים ביותר.

כאן אנו שואפים להבין את ההשפעה של מלחמת ישראל-חמאס הנוכחית על ייצור המזון המקומי בישראל. הניתוח שלנו התמקד באתגרים בייצור מזון באזור עוטף עזה, האזור בישראל הגובל ברצועת עזה שהושפע משמעותית מהסכסוך.

מטרותינו היו להבין את המשמעות החקלאית של האזור - הן לגבי מגוון היבולים והן לגבי הסיכונים הנשקפים לגידולים בודדים עקב הסכסוך, והן להעריך את התרומה התזונתית של התפוקה החקלאית של האזור.

מצאנו כי אזור עוטף עזה חיוני להפצה של מספר יבולים מרכזיים, בעיקר עגבניות שרי, צנוניות ובטטה. בנוסף, זיהינו 16 גידולים שהייצור המקומי שלהם פגיע במיוחד בשל קרבתם לסכסוך, כולל צנוניות ותפוחי אדמה. התפוקה התזונתית של גידולי המאכל של אזור עוטף עזה היא נרחבת ומייצרת למעלה מ-50% מהדרישות האנרגטיות השנתיות של אוכלוסיית ישראל.

מעבר לתרומה הקלורית, תוצרת האזור צפופה בחומרי הזנה, ועולה על 100% מצריכת ההתייחסות התזונתית השנתית לאוכלוסיית ישראל הכוללת 12 רכיבי תזונה חיוניים. 12 אבות המזון הללו כוללים סיבים תזונתיים, שישה ויטמינים כגון ויטמין A, ויטמין C וויטמין K, וחמישה מינרלים כולל אשלגן וברזל. בהתבסס על ממצאים אלו, אנו מציעים כי למלחמת ישראל-חמאס יש השלכות מזיקות גם על ייצור המזון המקומי בישראל.

Ben-Sheleg,Avraham and de Falco,Natalie and Roll,Uri and Rachmilevitch,Shimon, agriRxiv.2024.00235, agriRxiv, doi:10.31220/agriRxiv.2024.00235, CABI, The contribution of the Gaza envelope region to Israel’s food security., (2024)

זנים חדשים לחיך הישראלי שיובאו מארה"ב ואירופה, בהם דובדבן 'רויאל הייזל', ותפוחים מזן 'קרימסון-קריספ' ו-'סוויט-טנגו', ניטעו בחודשי המלחמה בגליל העליון וצפון הגולן, כחלק ממחקרי אקלום זנים של מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל, במימון מועצת הצמחים, משרד החקלאות וקק"ל. הזנים הוצגו בסיור מקצועי שנערך בגבול הצפון.

לפני מס׳ חודשים הוגשה לביהמ״ש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנוגע לחישוב שגוי של רמ״י באומדן עלויות הפיתוח הראוי לעת חיוב בדמי רכישה בנחלות במגזר הכפרי בישראל.

לטענת המבקשים בחישוב דמי הרכישה לרמ״י קיים חיוב עודף בגין תחשיב שגוי של מרכיב הוצאות הפיתוח בנחלו, עקב תחשיב ערך קרקע ללא הוצאות פיתוח.

משמעות הדבר שהרשות פועלת בניגוד להחלטת 4281 של הנהלתו ובניגוד לפרק ה' לקווים המנחים של השמאי הממשלתי ואינה מנכה את הוצאות הפיתוח בהתאם לחוקי העזר של  המועצות האזוריות, וזאת כאשר מובא מידע אודות אותן הוצאות פיתוח.  יתרה מכך, הרשות אף מפלה בין מגרשים לבניה צמודת קרקע ומשקי עזר, לבין הנחלות.

הרשות במדיניותה, כמונופול ורגולטור בלעדי גורמת במעשיה למעשה לחיוב יתר של אזרחים הרוכשים זכויות בחיוב כפול ואף גבוה מכך.

לתובענה זו חשיבות רבה, שכן הוצאות פיתוח אמיתיות מתקזזות מתשלום דמי הרכישה  לרשות, וכאשר מוכרות רק חלק מהן, כי אז האזרח למעשה מחויב בחיוב יתר ללא כל הצדקה.

תנועת האיחוד החקלאי, הפועלת מאז שנות השלושים של המאה הקודמת ומייצגת עשרות ישובים מצטרפת לעמדת לשכת שמאי המקרקעין ודורשת כי הליכי ההשגה על החלטות המנהל יועברו לגורם חיצוני למנהל (ועדת השגות, השמאי הממשלתי) לא רק בתחום השמאי אלא יורחבו גם לתחום המשפטי וגם כאמור בנושא הוצאות הפיתוח.

שינוי זה יביא ליעילות, שקיפות ויבטיח כי האזרח יקבל את יומו בהליך ההשגה בכל תחום שבו נדרשת בפני גורם שלישי מבלי להיות נתון לחסדי הרשות.

מכתב מזכ״ל כפרי האיחוד החקלאי לאגודות התנועה מצ״ב