מבין כל מדינות ה OECD, ישראל היא יוצאת דופן. הרוב המוחלט של הקרקע החקלאית והיישובים החקלאים - שיתופיים הם על מקרקעי הלאום. ההחלטות הממלכתיות בדבר הזכויות במקרקעין בקיבוצים ובמושבים משתנות לבקרים, בדרך כלל במגמה של החלשת סל הזכויות או מיסחורן הכפוי. זאת, בכיוון הפוך לתהליך החל על מקרקעי ישראל העירוניים, שעברו תהליך של ״הפרטה זוחלת״. התוצאה היא אי ודאות המזיקה לעתיד לאופיים של המושבים והקיבוצים ולקרקע החקלאית עצמה.
המדיניות הקרקעית והתכנון במושבים מעודדים הפיכת הנחלות לאחוזות יוקרה. בקיבוצים המתחדשים, המדיניות שכופה המדינה לגבי שיוך ותמחור של יחידות הדיור גורמת בעקיפין לג׳נטריפיקציה ופירבור ולפגיעה ביסודות השיתופיות כ״חברה רצונית״ בעלת רגולציה עצמית. במצב הלימבו הקנייני הנוכחי נוצרת מדיניות כאוטית ותזזיזתית, ואף עוינות רבה כלפי המגזר הכפרי וכלפי הערכים והתרומות שאותן הוא מייצג.
דוח זה כולל רק חלק ממימצאי המחקר הרחב. מדווח כאן על סקר עמדות ראשון אי פעם, שהופץ בין כל הקיבוצים והמושבי. הסקר שאל על דעותיהם של חברי הקיבוצים והמושבים עצמם בדבר העתיד הרצוי של זכויותיהם במקרקעין ובדיור.
המימצאים מראים, דעות שונות, בחלקן מפתיעות. הם מאפשרים הצצה לעתיד בהתחשבות בדעותיהם של המיעוט הכפרי המנפיק עבור כל תשובי ישראל, העירוניים - תועלות ציבוריות כה רבות. המחקר משרטט קיים למדיניות כוללת, יציבה ועקבית, המאפשרת בחירה בין רמות הפרטה שונות של תחזיות עתידיות ליישוב ולפי רצון חברותיו וחבריו.
מבוסס על דו״ח מחקר שהוגש למשרד החקלאות ופיתוח הכפר
צוות המחקר :
- חוקרת ראשית: רחל אלתרמן, פרופסור אמריטה. חוקרת בכירה, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון.
- חוקרת שותפה: פרופ״ח (בדימוס) מיכל פלגי.
- חוקר: ד״ר מיכה דרורי, עו״ד.
- עוזרת מחקר: דנה לנדאוי.
- יועץ כלכלי: ד״ר איל סלינג׳ר.
