כתבות
עדכון שפעת העופות: הודעה משותפת למשרד החקלאות ופיתוח הכפר ולמערך ההסברה הלאומי
נכתב ע"י האיחוד החקלאיהושגה שליטה על מוקדי שפעת העופות, שפגעה באופן משמעותי בכ-20 מוקדי לולים ברחבי הארץ ובעגורים באגמון החולה. כעת, המאמץ העיקרי הוא על פעולות ניקוי, חיטוי וניטור. פעילות זו צפויה להמשך כשבוע.
משרדי האנרגיה והחקלאות ופיתוח הכפר יבחנו ייצור חשמל מאנרגיה סולארית בקרקעות חקלאיות פעילות בשטח של 1800 דונם בתכנית הרצה (פיילוט)
נכתב ע"י האיחוד החקלאיהמשמעות: דו-שימוש בקרקע המשלב ייצור של למעלה מ-100 מגה וואט, תוך המשך ייצור תוצרת חקלאית בצורה מיטבית • הניסויים יתבצעו בכ-100 ישובים ברחבי הארץ
שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "מדובר בפיילוט שייטיב עם החקלאות הישראלית על ידי מקסום רווחי החקלאים, שימור קרקע חקלאית ושילוב של העשייה החקלאית עם קידום יעדי האנרגיה ושימור הסביבה של מדינת ישראל . בעידן של שינויי אקלים בו אירועי קיצון הופכים תכופים עלינו לשים דגש על חדשנות ועל פיתוח. פרויקט האגרו וולטאי הוא אחד החשובים עבור משרד החקלאות שכן אנרגיה סולארית היא פני העתיד בצמצום הנזק הסביבתי ומחקרים מן העולם אף הראו כי האגרו וולטאי מצמצם את השפעת נזקי מזג האוויר על התוצרת החקלאית. אני שמח על שיתוף הפעולה בין המשרדים ומקווה כי הפיילוט יצליח ויהווה כר פורה לפיתוח תחום האנרגיה הסולארית"
שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "שמשית אך צפופה – היכולת ליצור תמהיל אנרגיה מגוון וירוק למדינת ישראל תלויה במידה רבה ביכולתנו לחשוב ביצירתיות ולקדם פתרונות המעודדים שימוש כפול בקרקע. מאה היישובים שייקחו חלק בניסוי להפקת אנרגית שמש על גבי גידולים חקלאיים יהיו כוח החלוץ של מדינת ישראל בדרך להגדרה מחדש של החקלאות הישראלית"
למעלה מ-18,700 עופות נוספים נגועים אותרו
עדכון שפעת העופות - צוותי המקצוע של משרד החקלאות משיבים את ניהול האגמון לאחריות קק"ל, בתום שבועיים של מבצע סבוך
נכתב ע"י האיחוד החקלאיעובדי משרד החקלאות פינו למעלה מ-95% מבעלי החיים המתים במקום, המונים כ-8,000 עגורים. במשרד החקלאות מציינים כי מעבר לפגיעה הקשה והכואבת בכמות כל כך גדולה של עופות בר, האירוע הוא פגיעה בטבע ובסביבה
שר החקלאות, עודד פורר: "מתוך הבנה שרק גוף אחד מקצועי יכול לנהל אירוע קשה זה, ובשיתוף פעולה עם כל הגופים הנוספים, צוותי משרד החקלאות פעלו במטרה למגר את השפעת שעלולה הייתה להביא לפגיעה רחבה עוד יותר בבעלי החיים ואפילו בציבור הרחב. לצוותי משרד החקלאות יש את הניסיון והמומחיות לטיפול בעופות לנוכח אירועי שפעת בשנים הקודמות. הצוותים שעזבו את האגמון עבדו ללא הפסקה וביצעו את משימתם בהצלחה. האירוע קשה שהביא למותם של אלפי חיות בר ולמעלה ממיליון עופות והביא לפגיעה בסביבה כולה. מדובר במבצע מסובך עמו התמודדו לראשונה בעולם עובדי משרד החקלאות. הלחימה בנגיף זה עוד לא מאחורינו, אבל אני מקווה שהשיא כבר כן"
בתום שבועיים בהם פעלו מאות עובדי משרד החקלאות לילות כימים במטרה להשלים את פינוי הפגרים של העגורים, משרד החקלאות מחזיר את אגמון החולה לרשות קק"ל. במסגרת השבועיים האחרונים, פינו עובדי משרד החקלאות כ-8,000 עגורים, המהווים כ-95% מכלל הפגרים שנמצאו במקום. כעת נותרו באגמון עשרות בודדות של פגרים שיפונו על ידי קק"ל ורשות הטבע והגנים. במקביל, יתגברו עובדי משרד החקלאות את כוחותיהם בשאר המוקדים שנותרו בקרב הלולים הנגועים.
הגשם איחר השנה, וגשמים משמעותיים החלו ברוב חלקי הארץ רק בחודש דצמבר. עונת הקיץ התאפיינה ביבולי לימון גבוהים, בעודף בפרי ובמחירים בינוניים ונמוכים למוצר זה, שהשפיעו גם על מחירי הליים. התמורה שקיבל הפרדסן הייתה כ-2.5-2 ₪ לק"ג בשער הפרדס.
באשכוליות ובתפוזים התקבלו העונה יבולים גבוהים ביותר, בעיקר עקב פריחה טובה באביב ובשל חודש מאי שהיה מתון ביותר בטמפרטורות שלו וגרם לחנטה רבה. כתוצאה מעודף הפרי ומהקיץ החם, הפרי שהתקבל השנה היה קטן יחסית, ולכן נקטפו באופן סלקטיבי רק הפירות הראויים לשיווק מבחינת גודלם, כך שיצוא האשכוליות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד היה נמוך. שאר הפרי נשאר על העצים לגדילה וייקטף בהמשך העונה ליצוא או לתעשייה.
בתחילת העונה זכו האשכוליות לתמורה גבוהה במערב אירופה במטבע המקומי, בשל מחסור בהן בכל השווקים. במזרח הרחוק היו מחירי האשכוליות בהמשך העונה גבוהים משמעותית מהמחירים באירופה. על כל זאת העיבו שערי המטבע הנמוכים ביותר של הדולר, היורו והלירה שטרלינג, ביחס לשקל.
בחודשים הקרובים אנו צופים עליית מחירים, ומקווים שנזכה למחירים טובים יותר. המחירים בתעשיית פירות ההדר ממשיכים לרדת, ומחירי האשכוליות נאמדים בכ-0.8-0.55 ₪ לק"ג בשער הפרדס. בענף התפוזים עודף פרי וגודל פרי קטן השפיע לרעה על המחיר לק"ג בשער הפרדס, שהיה נמוך יחסית למחיר שאותו פדו הפרדסנים בעונה שעברה. קטיף הזן 'אורי' החל כבר בחודש דצמבר. להזכירכם, הזן 'אורי' הוא הזן העיקרי בענף ההדרים ומהווה כרבע משטחי ההדרים בארץ. בשנה הנוכחית אנו מצפים ליבול סביר, וליצוא של כ-80,000 טון.
פתיחת עונת ההדרים ב"חקלאי גרנות": החלה שיווק של קלמנטינות מזן אורי לשוק המקומי ולייצוא
נכתב ע"י האיחוד החקלאיקלמנטינה אורי הינה זן של קלמנטינה נהדרת המתקלפת בקלות וללא גרעינים שפותחה במכון וולקני ונהפכה עם השנים לזן מוביל באירופה ולגאווה ישראלית • תמיר בושניצקי, מנכ"ל חקלאי גרנות: "בחסות הקורונה אנו רואים עלייה חדה בביקוש לפירות הדר עשירי ויטמין סי"
בבחירות מרץ 2021 פרסמו רוב המפלגות מצע מפורט בנוגע לחקלאות, החקלאים, ההתיישבות ועתידה.
לאור סיום השנה האזרחית בחרנו לפרט שוב את הבטחות המפלגות למגזר הכפרי שניתנו לפני הבחירות ולאפשר לכ״א לשפוט בעצמו מי עמד בהבטחתו, מי לא ולהסיק את המסקנות המתבקשות...
משרד החקלאות מסכם 3 שבועות של לחימה במערכה שעוד איננה תמה
בחווה אותרו כ-107 אלף עופות נגועים.
משרד החקלאות בודד את החווה וממשיך בניטור אקטיבי באזור.
מידע עדכני על התפרצות מגיפת שפעת העופות המפורסם על ידי משרד החקלאות.
למידע נוסף אודות המגיפה וטיפול בה ניתן להיכנס למתחם שפעת העופות באתר המשרד בקישור הבא.
בשתי החוות אותרו כ-62 אלף עופות נגועים
משרד החקלאות בודד את החוות וממשיך בניטור אקטיבי באזור.
שר החקלאות, עודד פורר: "אנו צריכים להביא את הלולים במדינת ישראל למצב של בטיחות ביולוגית גבוהה כדי לא להיות גם בשנה הבאה באירוע מתגלגל ומתמשך כזה"
21 אלף עופות נוספים נגועים במחלה הקטלנית אותרו היום (א') בתרנגולי הודו בנאות גולן, ובשני לולי מטילות במושב גדיש; האתרים כולם בודדו וביצים ממושב גדיש הועברו להשמדה
רגע לפני סיום השנה, באשכול בית הכרם מסכמים את שנת 2021 בענף שמן הזית, אחד מתחומי הפעילות השונים של האשכול המוביל לפיתוח כלכלי אזורי, תיירות ועוד...
לשם השוואה: היקף הנזקים הממוצע לפני כעשור עמד על כ-170 מיליון ש"ח בשנה
השתתפותה של מדינת ישראל בתכניות המחקר והפיתוח 'הורייזן אירופה' מסייעת בפיתוח הכלכלי-חברתי–מדעי של אזור הגליל
נכתב ע"י האיחוד החקלאימספר הצעות מחקר משותפות, הוגשו על ידי חוקרי מיגל מכון למחקר מדעי בגליל לתוכנית המחקר והפיתוח החדשה "הורייזון אירופה", (Horizon Europe) בתחומים המהווים את חוד החנית במדע, להתמודדות עם משבר האקלים וההתחממות הגלובלית, תוך התייעלות לחקלאים, באמצעות; פנלים אגרו-וולטאיים, חקלאות מדייקת, בינה מלאכותית ובאמצעי חישה מרחוק, המחוברים לרחפנים ולוויינים לטובת איסוף נתונים ודיוקם, וכן, בפיתוח אמצעים יותר ידידותיים לסביבה, תוך הפחתת גזי חממה והפחתת השימוש בחומרי הדברה וזבלים כימיים. הצעות מחקר נוספות מוגשות בתחום הבריאות, התזונה, פיתוח חיסונים ועוד.