מידע בנושא אגודה קהילתית

בני זוג רכשו מגרש בהרחבה בקיבוץ להב ועברו להתגורר בו כתושבי הרחבה, תוך שקיבלו מעמד של בעלי זכויות חכירה המועמדים לקבלה כחברי אגודה קהילתית. הזוג טוען שהאגודה החקלאית של הקיבוץ אשר פועלת כוועד קהילה ומנהלת את ענייני ההרחבה עד להקמת האגודה הקהילתית, משיתה עליהם תשלומים מוניציפליים שאין בסמכותה לגבות.

השאלה המרכזית בלב המחלוקת הינה: האם רשאית אגודה שיתופית לדרוש תשלום עבור מתן שירותים לתושבי הקיבוץ על מי שאינו חבר בה?

ה"פ (ב"ש) 47935-02-17, סהר יהב נ' קיבוץ להב אגודה שיתופית חקלאית, פס״ד מיום 14/01/2019

כידוע חופש ההתאגדות הינה אחת מזכויות היסוד הבסיסיות במשטר דמוקרטי, אשר בצידה עומדת לאדם הזכות של חופש מהתאגדות- היינו הזכות לפרוש מחברות בתאגיד.

לזכות לפרישה מתאגיד, יש חשיבות רבה עת עוסקים אנו באגודה שיתופית, שכן ברבות מהאגודות השיתופיות, הזכות הקניינית במקרקעי החבר, שלובה בחברותו באגודה.

במספר פסקי דין קבע בית המשפט כי זכותו של אדם לפרוש מחברותו באגודה עומדת לו מבלי שיאבד את זכות הקניין ברכושו אשר בישוב ומבלי שיאולץ למכור את רכושו (ראה פרשת עפגין-נ' מתיישבי אמנון ה"פ 22222-07-10).

שאלה הנגזרת באופן ישיר מזכות חבר לפרוש מחברותו באגודה, הינה האם זכותה של האגודה השיתופית להמשיך ולגבות ממי שפרש מחברות בה, תשלומים המהווים מעין מיסי חבר?

ככל שמדובר באגודה שיתופית חקלאית בה שורר משטר נחלות , נמצא את התשובה לשאלה זו בממסגרת החלטה מס' 970 של מועצת מקרקעי ישראל. החלטה זו מכירה בזכות חבר אגודה שיתופית חקלאית לפרוש מחברותו באגודה מבלי שיאבד את זכויותיו באגודה. החלטה זו מחייבת את החבר הפורש מהאגודה לחתום על הסכם לקבלת שירותים וכפועל יוצא לשאת בתשלומים בגין השירותים שהאגודה מספקת לו.

בקשה שהגיש מושב מירון למתן צו מניעה זמני אשר ימנע מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לאפשר העברת הזכויות בנחלה הנמצאת בשטח המושב לבני זוג אשר רכשו אותה מחברת מושב, בלא הסכמת המושב.

ת"א (נצרת) 26094-09-17 מירון מושב עובדים נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 06/10/2017

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי אשר עסק בשאלה האם תושבי ההרחבה של קיבוץ שריד, אשר פרשו מחברותם באגודה הקהילתית, רשאים להפסיק לשלם את מיסי האגודה הקהילתית

ע"א – 2853/16 2890/16 גולן משעלי ואח' נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית קהילתית ואח'י, פס״ד מיום 02/11/2017

מושבים רבים, שהחליטו ברבות השנים על בניית הרחבה וקבלת משפחות של תושבים, פעלו להקמת אגודה קהילתית - במטרה שתאגד הן את מי שהם חברי האגודה החקלאית והן את מי שאינם כאלה. מהר מאוד התברר כי קיים מתח בין שתי האגודות ולא אחת נדרשתי לגיבוש הסדרים על מנת שאלו ידורו בשלום זו עם זו. מתח נוסף קיים בסוגיית התשלומים אותם רשאית האגודה הקהילתית לגבות מחבריה ואף ממי שפרש מחברות בה אך נשאר להתגורר ביישוב. סוגייה זו העסיקה לא אחת את בתי המשפט וניתנו בה הכרעות שונות. מחלוקות אלו הגיעו עד לבית המשפט העליון אשר ממש לאחרונה (2.11.17) נתן את הכרעתו* אשר מעתה והלאה תהיה ההלכה המחייבת. נוכח חשיבותו של פסק הדין ראיתי לנכון להביא את עיקריו בפניכם.

*ע"א 2853/16 עו"ד גולן משעלי נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ (פורסם בנבו, 02.11.2017)

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702