פסקי דין

פסק הדין עוסק בחבר אגודה ובעל זכויות בנחלה במושב גבעת כ"ח.

החבר חפץ לבצע פרצלציה של משק העזר, באופן שתתאפשר בניה של יחידה נוספת במגרש, והוא קיבל את אישור האגודה לכך כנדרש.

אולם, כעבור כ3 שנים, התקבלה החלטת ועד בה בוטלה החלטת הוועד הקודמת. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם ועד האגודה פעל בסמכותו כאשר קיבל החלטה זו, והאם רשאית האגודה לבטל את החלטתה כעבור פרק זמן זה.

ה"פ (מרכז) 924-11-20 שמעה נ' גבעת כח-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ', פס״ד מיום 22.09.21

 

 

עריכת 'הסכם פשרה' שנחתם בין מעסיק לעובד הינה פרקטיקה מקובלת בתחום יחסי העבודה ומקובלת גם בסיום תקופת עבודה של עובדים זרים בחקלאות. זאת במטרה לאיין תביעות עתידיות מצד העובדים.

במקצת מבתי הדין האזוריים לעבודה מאושרים הסכמים שכאלה וניתן להם תוקף של פסק דין. בהינתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה נחסם העובד מלהגיש תביעה כנגד מעבידו לשעבר.

מתברר, לא בכל מקרה אישורו של הסכם פשרה מונע דיון בתביעה שמוגשת בהמשך.

לבית הדין הארצי לעבודה הוגשה בקשת רשות ערעור על פס"ד של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע[1], פס"ד שאישר הסכם פשרה שנחתם בין העובד למעסיקתו.

אין ענייננו כאן בשאלות משפטיות שעמדו במרכז הדיון (תוקפו של ייפוי כוח שניתן על ידי העובד לבאי כוחו). כאן נתאר את שהתנהל בין הצדדים ברמה הפרקטית, הרלוונטיות, למעסיקי עובדים זרים בענף החקלאות. 

[1] בר"ע 67316-05-20 אינוק בונהום נ' שלמה דוד בע"מ

[2] 15721-07-19 מאולי טירפט ואח' נ' שלמה דוד בע"מ ואח'

פסק הדין עוסק בתביעה של אחיה ויורשה הבלעדי של המנוחה, חברת קיבוץ איל (להלן: "הקיבוץ", או "האגודה"), שבו התגוררה עד לפטירתה.

במרכז הדיון ניצבת השאלה האם לתובע עומדות זכויות בבית המגורים של אחותו המנוחה ובגין מניותיה באגודה

ת"א(מרכז) 20-63638-07 פניני נ' קיבוץ איל ואח', פס״ד מיום 18.07.21

 

 

פסק הדין עוסק בתביעה של בעל זכויות בנחלה חקלאית, אשר השכיר את הנחלה ובכך התיר לאחרים להיות ברי רשות ולעשות שימוש בנחלה ובחלק מן המבנה המצוי בנחלה שברשותו, שחלקו נבנה ללא היתר בנייה כדין, תמורת דמי הרשאה שקיבל.

בתביעתו דרש התובע כי השוכרים, הנתבעים, ישפו אותו בגין תשלום שדרשה ממנו רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) לשלם עבור דמי שימוש חורג ועבור הוצאות שהוציא בגין דרישה זו. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם על השוכרים לשפות את המשכיר בגין דמי השימוש החורג ששילם, או שמא מדובר בחוזה שאינו חוקי ודינו להתבטל.

ת"א(שלום)(רמלה) 38230-02-18 נוימן נ' ויצמן ואח', פס״ד מיום 19.8.21

 

 

ביום 19.8.2021 ניתן פסק דין בנושא השכרת מבנים בנחלות בבית משפט השלום ברמלה, בתיק 38230-02-18 נוימן נ' ויצמן ואח' (להלן: "פסק הדין"), על ידי כבוד השופט זכריה ימיני, שהשלכותיו הן דרמטיות על כל בעלי הנחלות שמשכירים מבנים (לא מדובר בבתי מגורים שנבנו בהיתר) וכפי שיובהר בהרחבה להלן.

פסק הדין ממשיך מגמות שמקבלות ביטוי בהחלטות רשות מקרקעי ישראל ובחוק ההתיישבות החקלאית שקובע מהו "שימוש חורג" בקרקע חקלאית, לפיהן, קיים איסור להשכיר מבנים ובתי מגורים בנחלות.

ת״א (שלום)(רמלה) 38230-02-18 אברהם נוימן נ׳ דוד ויצמן ואח׳, פס״ד מיום 29/08/21

פסק הדין עוסק בדרישתה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ממושב מיצר לשלם מיליוני שקלים עבור העברת מניות הקיבוץ בחמת גדר למושב מיצר. דרישה זו באה כתגובה לשינוי ארגוני שעבר קיבוץ מיצר מקיבוץ ל"מושב עובדים", כחלק מהליך של משרד החקלאות בהתמודדותו עם ישובים "דלי אוכלוסין" כמו שהיה קיבוץ מיצר טרם שינוי ארגוני זה.

במרכז הדיון ניצבת השאלה האם על רמ"י לגבות תשלום בגין העברת הזכויות מן הקיבוץ לשעבר למושב.

ת.א. (ת״א) 11074-02-18 קיבוץ מיצר בע"מ- אגודה חקלאית שיתופית ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח', פס״ד מיום 23.8.21

 

 

בית המשפט העליון בהרכב של כבוד השופטים נ' סולברג, ע' ברון, ד' מינץ פסק ב 29.8.2021 כי יש לחלט - ללא פיצוי - שתי נחלות מאוישות, מזה למעלה מ – 60 שנים במושב כפר טרומן עקב שימוש חורג.

אין עוררין כי היקפי השימושים החורגים בשתי הנחלות היו משמעותיים ביותר ולפיכך מוסכם כי ישנה הצדקה להטלת דמי השימוש הכבדים עד מאוד אשר הוטלו על בעלי הנחלות, משפחת קלקודה ממושב כפר טרומן.

הקושי הטמון בפס"ד הוא הצד העונשי וחסר התקדים אשר הוטל על בעלי הנחלות וזאת בנוסף לדמי השימוש – האדירים שהוטלו על כתפיהם: צעד זה הוא חילוט הנחלות דהיינו ביטול המעמד המשפטי כבעלי זכויות כנחלות וזאת ללא פיצוי.

בית המשפט פסק בניגוד לעמדת רמ"י מקדמת דנא לפיה התייחסותו לבני רשות זהה לזו של חוכרים לדורות.

ע"א 1594/20 יצחק ועמליה קלקודה נגד רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 29/08/21

פסק הדין עוסק בהחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה להימנע מתכנון מתארי עדכני של שטחי מושב נווה דורון, במסגרת תכנית כוללנית לישוב באר יעקב, ששטח המושב מצוי בתחומו. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם יש לחייב את הוועדה לקבוע תכנון מתארי לשטח המושב.

עת"מ (מרכז) 18592-07-20 החקלאי באר יעקב- אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' נ' הוועדה המחוזית, פס״ד מיום 26/07/21

 

 

ביום 29.8.2021, ניתן בבית המשפט העליון,  פסק דין קשה מאוד, אשר אמור להדיר שינה מעיינו של מי שזכויות המתיישבים בנחלותיהם, יקרות לליבו.

בית המשפט העליון, בפסק דינו, הלך כמה צעדים יותר מידי קדימה, ולמעשה פתח הוא את הפתח לנטילת נחלות ממתיישבים אשר עשרות שנים מחזיקים הם בקרקעות אלו.  בכך, סתם בית המשפט את הגולל על הטענה לפיה, לפחות  ברמה הרעיונית, מעמד ברי הרשות בנחלות הינו דומה למעמדם של חוכרים לדורות. קביעה זו הינה בניגוד לפסק דין אחר של בית המשפט העליון שקבע שמעמדם של בעלי הנחלות הוא כן דומה למעמד של חוכרים לדורות וכך איפשר לגבות מהמתיישבים היטלי השבחה, במקום חלף היטל השבחה אשר היה מועבר עד אז מרשות מקרקעי ישראל.

במה דברים אמורים?

משפחת קלקודה מכפר טרומן, הינה משפחה אשר שנים רבות מאוד עסקה בחקלאות, אולם, כמו רבים וטובים מחקלאי הארץ, העסקים קרסו, החובות תפחו ונאלצו הם "להמציא את עצמם מחדש".

עא 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל. פס״ד מיום 29.08.21

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.