בימים האחרונים פרסמה הנהלת רשות מקרקעי ישראל הודעה על הוראות מעבר בנוגע לישובים אשר שונה איזור העדיפות הלאומית שלהם.

מקור השינויים בהחלטת ממשלה 4302 בעניין קביעת אזורי עדיפות לאומית ובתיקון פרק 4.2 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל שנעשה בעקבותיה (8.9.20). 

התוצאה של ההחלטות הינה שישובים הועברו מאזור עדיפות מסוים לאזור עדיפות אחר , כך למשל, ישנם ישובים אשר עד לכניסתה של ההחלטה לתוקף היו באזור עדיפות א' ועתה יהיו באזור עדיפות ב'. כמו כן ישנם ישובים שיוצאים לחלוטין ממעגל ההנחות. המשמעות היא, במקרים מסוימים, עליה דרמטית בשיעור התשלום לרמ"י!!

בעקבות בג"צ שהוגש כנגד ההטבות המפליגות שניתנו לחוכרים עירוניים בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1370 "בעניין רפורמה במקרקעי ישראל". הוחלט ביום 5.9.2016 בהחלטה 1478, שרמ"י תפעל בשלב זה עד קבלת החלטה חדשה בהתאם להחלטה 1185 מיום 8.2.2010 וכיוצא מזה צמצום חלק מההטבות שניתנו בהחלטה 1370.

ביום 18.9.2017 אישרה מועצת מקרקעי ישראל תיקון להחלטה 1478 – החלטה 1520. במסגרת התיקון הוחלט, בין השאר, על כך ששיעורי התשלום בגין העברת הבעלות יישארו זהים לאלו שנקבעו בהחלטה 1185.

לאחרונה אנו חווים שינויים מהותיים וחשובים במדיניות רמ"י שמקבלים ביטוי בתיקון ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה.

ביום 2.11.2020 התקיימה ישיבת במועצת מקרקעי ישראל במהלכה התקבלו החלטות חשובות למגזר החקלאי ולבעלי הנחלות. רמ"י קבעה תיקון חשוב בהגדרת "העברת זכויות" בהחלטה, כך שלאחר התיקון, העברת זכויות למי שלא מוגדר "קרוב" בהחלטה, במסגרת צו ירושה או צו קיום צוואה, לא תחויב בתשלום דמי רכישה.

תיקון נוסף שבוצע ביום 29.7.2020 בנוהל העבודה ליישום ההחלטה קבע, כי אחים יוכלו להתגורר ביחד בנחלה לאחר פטירת ההורים, ללא חובה לבצע פיצול של מגרש מהנחלה, ככל והמגורים בנחלה נעשו כדין בחיי ההורים והפכו להפרה לאחר פטירת ההורים.

בהתייחס לתנאי של "מגורים כדין", הסברנו, כי המשימה שמוטלת כיום על בעלי הנחלות שמבקשים לאפשר לילדים להתגורר ביחד ללא ביצוע הליך פיצול, לפחות בשלבים הראשונים לאחר פטירת ההורים ולהימנע מתשלום עבור עלויות הפיצול, היא להסדיר את המבנים בנחלה בהיתר כך שלא יתקיים מצב שבו ההורים נפטרו ואחד היורשים מתגורר בנחלה בבית מגורים ללא היתר. מצב שבו אחד היורשים מתגורר ללא היתר, יעמיד את היורשים מול דרישה לבצע את הליך הפיצול שנאמד בסכומים ניכרים ולא תמיד מצוי בכיסם של היורשים.

בישיבת הנהלת רשות מקרקעי ישראל שהתקיימה ביום 21.10.2020 התקבלה החלטה מספר 4954 בנושא "הוראות מעבר – אזורי עדיפות לאומית".

על פי החלטה 4954 ישובים אשר סיווגם כמפורט בסעיף 4.2.2 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל שונה בעקבות התיקון שנכנס לתוקפו ביום 20.10.2020, ימשיכו ליהנות מהנחות אזור שהיו נהוגות עד לקבלת ההחלטה, וזאת עד ליום 31.1.2021 בכפוף להגשת בקשה מלאה לרבות מסמכי חובה בהתאם לכללי רמ"י עד למועד זה.

בימים אלה פורסמה הודעה על הקפאת פרק האכיפה והענישה בחוק התכנון והבניה, תיקון המכונה תיקון 116.

ראוי כבר מייד בתחילת הידיעה לבשר לקורא, כי אין מדובר בהקפאת פרק האכיפה והענישה בחוק, אך יש בה בשורה כלשהי לגבי "הקלה במדיניות ביחס לפעילות הלא חקלאית בישובים החקלאים", זאת כפי שכתב עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשר המשפטים ואין מדובר ב"הקפאת" הליכי האכיפה.

עו"ד קמיניץ מבהיר כי גורמי האכיפה "מוכנים לפעול על דרך של שינוי מקל של סדר הקדימויות באכיפה".

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל שהתקיימה אתמול (2.11.20) הוצג דו"ח הועדה שמונתה לבחון את החלטת מועצת מקרקעי ישראל בדבר הסדר עיגון הזכויות למגורים בחלקת המגורים – רכישת הזכויות למגורים על ידי האגודה, הידועה יותר כ"חלופת האגודה".

מי שיעיין בדו"ח ילמד שהמלצותיו מעקרות כמעט לחלוטין את היתרונות של חלופת האגודה, משוות את התשלום באופן כמעט מלא לתשלום הנדרש במסגרת החלופה הקניינית של שיוך דירות (33% מערך הקרקע בתוך חלקת המגורים ו-91% מערך הקרקע מחוץ לחלקת המגורים, והנחות איזור יחולו), ומאפשרת רכישה של המגרשים המאוכלסים ועוד 5-10 אחוזים בלבד מכלל בתי האב הזכאים במועד הגשת ההחלטה (בתלות באזורי עדיפות לאומית ובנסיבות מיוחדות).

אני שמח לבשר, כי רמ"י תתקן את הגדרת "העברת זכויות" בהחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' ותקבע, כי הורשה על פי דין או על פי צוואה לא תחייב את מקבל הזכויות לשלם "דמי רכישה" גם אם הוא לא מוגדר "קרוב" בהחלטה.       

תשלומי האקסטרה המשולמים על ידי חקלאים בגין צו ההרחבה מגיעים ל-215 מיליון ₪ בשנה בנוסף לתשלומים המופרכים בגין פיצויי פיטורים (130 מיליון ₪) ובגין פנסיה (100 מיליון ₪).

חובותיו של מעסיק בענף החקלאות נובעים ממספר מקורות. הראשי שבהם הוא החוק. בישראל בספר החוקים רשימה ארוכה ומגוונת של חוקים העוסקים בדיני העבודה. לחוקים שונים תקנות פרטניות המרחיבות את חוקי העבודה. התקנות ניתקנות על ידי השר הנוגע בדבר לעיתים בשיתוף עם שר/ים אחר/ים לר̇ב לאישור התקנות נדרשת הסכמה של ועדה בכנסת.

בנוסף לאלה קיימים במשק העבודה צווי הרחבה שונים, בניהם צו הרחבה לעניין השתתפות המעביד בהוצאות נסיעת העובד לעבודה צו לעניין דמי הבראה ועוד. כאן נעסוק בצו ההרחבה בענף החקלאות.

משמעותו של צו ההרחבה הינו הרחבת תחולת הסכם קיבוצי שנערך על פי חוק הסכמים קיבוציים בין ארגון מעבידים לארגון עובדים⁽²⁾. על פי החוק הנ"ל מוסמך שר העבודה היום (בעבר שר הכלכלה ולפניו שר התמ"ת) לקבוע כי תחולתו של הסכם שכזה תורחב ותחייב את כל העוסקים באותו ענף אף אם אינם חברים בארגונים החתומים על ההסכם הקיבוצי.

שנים רבות בנו הילדים את בתיהם בצמוד לבית ההורים בנחלה במושב והתגוררו יחדיו. כל עוד ההורים היו בחיים הם יכלו לחיות בנחלה מבלי שהדבר יהווה הפרה של מדיניות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).  עם פטירת אחרון ההורים התגוררות האחים/אחיות יחדיו בנחלה הפכה להפרה! מצב אבסורדי לכל הדעות!  

בשעה טובה מדיניות זו השתנתה עם החלטת הנהלת רמ"י אשר מספר 4814 וכותרתה  "התגוררות שני אחים בנחלה" (להלן: "החלטת ההנהלה").

ביום 29.7.2020 פרסמה רמ"י, בהתאם, עדכון לנוהל עבודה :  38.04B - "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים במושבי עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית" המתייחס ליישומו של פרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה: "עיגון זכויות למגורים בחלקת המגורים בנחלה", הנשען על ההסדר ההיסטורי של החלטה 979 (להלן: "ההסדר").

להלן תמצית החלטת ההנהלה