בשנת 2020 חלו שינויים דרמטיים וחשובים בכל הקשור ל"משטר הנחלות" החל על חלקת המגורים. המטרה לשמה נדרשו השינויים, היא להתאים את ההחלטות למציאות המשתנה בחלקת המגורים, כפי שהיא מקבלת ביטוי בהחלטות החדשות של רמ"י, כאשר קיימת "אי התאמה" מהותית בין נוסח ההחלטות והמטרות לשמן הן באו לעולם, למול היישום של המדיניות במרחבי רמ"י.
שינויים דורשים עבודה מאומצת בכדי לשבור סדקים בקירות אטומים ובחומות בצורות שנבנו במשך שנים רבות ויצרו תהליכי עבודה שבלוניים שלא מתאימים למציאות העכשווית. השינויים בהחלטות בוצעו לאחר שהובאו בפני רמ"י מקרים מהחיים שהצביעו על "לאקונות" בהחלטות ובהתאם לכך בוצעו השינויים ועל כך יש לברך.
יחד עם זאת ובהמשך לשינויים החשובים שחלו בהחלטות, יש לפעול בנחישות ולדרוש את השינוי המרכזי והמהותי ביותר שמקורו בהחלטה אשר פוגעת באופן יסודי בזכויות הקניין של בעלי הנחלות והוא - השכרת בתי מגורים ומבנים לפל"ח שנבנו בהיתר בנחלות וכפי שאבהיר בהרחבה להלן.
"משטר הנחלות" קובע את ההוראות המרכזיות כלהלן:
- הנחלה היא יחידה אחת שלא ניתנת לחלוקה.
- רישום הזכויות ע"ש יחיד או בני זוג בלבד.
- בנחלה קיימת חובת התגוררות של בעל הנחלה הרשום בנחלה.
- חובת עיבוד ברצף של החלקות החקלאיות בנחלה.
- בנחלה אסור להשכיר בתי מגורים או מבנים.
- רצף בין דורי - בנחלה ניתן לבנות בתי מגורים עבור בעל הנחלה, דור ההמשך, נכד נשוי ("רצף בין דורי"), בהרכב של שלוש יחידות בשני מבנים או שלוש יחידות בשלושה מבנים בהתאם לתב"ע החלה על המושב.
מדיניות השימוש בקרקע חקלאית ובחלקת המגורים בהחלטות המועצה:
בהתאם למדיניות רמ"י כפי שמקבלת ביטוי בפרק 8 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, נקבעו ההוראות המרכזיות לשימוש בקרקע חקלאית ובחלקת המגורים בנחלה. נבהיר, כי הוראות "משטר הנחלות" נקבעו עוד בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי בשנת 1965 והן הוטמעו גם בפרק 8 לקובץ החלטות מועצת מקרקע ישראל שכותרתו "קרקע חקלאית".
כבר בשלב זה נדגיש היטב, כי למרות שהחלטות המועצה המתייחסות לחלקה א' ובייחוד לחלקת המגורים, עודכנו באופן מהותי במהלך השנים והדבר מקבל ביטוי בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ ההחלטות (החלטה 979 בעבר), הן במסלול "דמי כניסה" והן במסלול "דמי רכישה" - משטר הנחלות נותר בעינו בכל הקשור להשכרת בתי מגורים ומבנים לפל"ח שנבנו בהיתר, עובדה הפוגעת באופן יסודי בזכויות הקניין של בעלי הנחלות ועומדת בניגוד מוחלט לחוקי היסוד וכאן נדרש השינוי!
איסור השכרה בהחלטות המועצה:
כאשר בוחנים את הסעיפים המרכזיים בהחלטות שמקבלים ביטוי בהסכמי החכירה עליהם חותמים בעלי הנחלות בעת יישום ההחלטות בפרק משנה 8.3 סימן ז' ביחס לחלקה א' של הנחלה או בעת ביצוע עסקה לפל"ח או לשימושים נלווים לחקלאות, אנו מבחינים כי איסור השכרה עובר כחוט השני לאורך כל עמוד השדרה של ההחלטות ומהווה תנאי סף מרכזי בטרם ביצוע עסקה ולאחר ביצוע העסקה במסגרת השימוש במבנים בגינם שולמו לרמ"י דמי היוון.
השכרת שימושים לפל"ח:
הבקיעים הראשונים בהוראות הקובעות איסור השכרה נקבעו לראשונה במסגרת עסקאות פל"ח. בנוהל עבודה B37.04 המסדיר את הדרך לביצוע עסקה לפל"ח ולשימושים נלווים לחקלאות, נקבע כך:
13. חובת הפעלה עצמית
תנאי לאישור עסקה לפל"ח/שימושים נלווים יהיה הסכמה והתחייבות המבקש להפעיל את השימוש באופן עצמאי ללא זכות לשותפות או להשכרה. הפעלת השימוש על ידי "קרוב", כהגדרתו בסעיף 2.6 לעיל, המתגורר בנחלה דרך קבע לא תחשב כהשכרה או כשותפות אסורה.
- למרות האמור לעיל בשימוש לפל"ח בלבד ניתן יהיה לבצע השכרה בשימושים המפורטים
להלן: אחסנה ומכירה של תוצרת חקלאית ומיכון חקלאי, מרכז מבקרים ומוזיאון הקשור לעולם החקלאי, משתלה, מבשלת בירה, חוות תבלינים, חנות ממכר לתוצרת חקלאית, מחלבה, מגבנה, יקב, רדית דבש, בית בד, ייצור בשמים וסבונים מצמחים, ייבוש פרחים, פירות מיובשים, הכנת מיצים, לימוד רכיבה על סוסים, גידול, טיפול אחסנה וממכר בעלי חיים, וטרינר, מסגריה/מוסך לכלים חקלאיים, בריכה טיפולית.
הרקע לאישור השכרה לשימושים בעלי "אופי חקלאי":
נזכיר את העובדות שהובילו להחלטה לאפשר השכרת מבני פל"ח עם "אופי חקלאי".
ביום 23.3.2016 התקבלה החלטת הנהלת רמ"י שמספרה 3936 וכותרתה "השכרת פל"ח - רשימת שימושים". ההחלטה התקבלה לאחר שמונה צוות של רמ"י שבחן את השימושים אותם ניתן להשכיר לאחר אישור מבנים בעסקת פל"ח.
הועדה מונתה לאחר שהוגש בג"ץ על ידי המועצה האזורית מטה יהודה, במהלכו בית המשפט הבהיר, כי יש לבחון את סוגית ההשכרה של מבני הפל"ח והתוצאות של מינוי הועדה פורטו לעיל, בפרק משנה 8.9 ובנוהל העבודה.
במסגרת הדיונים שהתנהלו ביחס לרשימת השימושים הניתנים להשכרה, נוהלו מאבקים מול ראשי הערים שטענו כי ככל ובעלי הנחלות ישכירו מבנים לשימושים מסחריים כגון: משרדים או אחסנה, תיגרם פגיעה באזורי התעשיה הסמוכים לערים ובהמשך לכך בגביית הארנונה. לבסוף התקבלה ההחלטה שתוארה לעיל שאפשרה השכרה לשימושים בעלי "אופי חקלאי".
עסקה לפל"ח ושימושים נלווים לחקלאות:
בכדי שנוכל להבין את הטענה לפגיעה יסודית ומהותית בזכות הקניין של בעלי הנחלות כאשר קיים איסור השכרה של מבנים לפל"ח ושימושים נלווים לחקלאות, עלינו לדעת כיצד מבוצעת עסקה לפל"ח ומהי הזכות המשפטית שבעל הנחלה מקבל לאחר ביצוע העסקה במסגרת הסכם חכירה מהוון שנחתם בינו לבין רמ"י, לאחר תשלום דמי היוון מלאים ולהלן יובאו ההוראות המרכזיות בתהליך ביצוע העסקה:
עסקה לפל"ח ולשימושים נלווים לחקלאות ניתנת לביצוע ביחס להקמת מבנה חדש או שימוש במבנה קיים המצוי בחלקת המגורים, למטרות תעסוקה.
הגדרת שימוש לפל"ח - "שימוש בקרקע בתחום חלקת המגורים למטרות לא חקלאיות, לרבות מבני קיט כפרי, על פי תכנית תקפה בהתאם לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1965 או על פי היתר תקף לשימוש חורג.
תקופת החכירה - רמ"י תתיר לבעל זכויות בנחלה הקמת מבנה או שימוש במבנה קיים למטרת פל"ח ו/או שימושים נלווים, בהתאם לתוכנית תקפה, לתקופה של 49 שנה.
קביעת שווי העסקה -
א. ערך הקרקע לביצוע העסקה ייקבע על בסיס שומה מטעם השמאי הממשלתי, בהתאם לייעוד
המותר ולהיקף השימוש המבוקש (בינוי בפועל).
ב. גובה דמי חכירה יעמוד על 91% ויחול חלף היטל. כאשר שולם היטל השבחה והוצגה קבלה
לרשות, דמי ההיוון יעמדו על 46%.
ג. הנחות אזורי עדיפות:
שימושים נלווים - יחולו הנחות אזורי עדיפות לאומית.
פל"ח - לא יחולו הנחות אזורי עדיפות לאומית, למעט למטרת קיט כפרי.
בעסקת פל"ח או שימושים נלווים לחקלאות, בעל הנחלה משלם לרמ"י דמי היוון מלאים בסך 91% או 46%, היטל השבחה לועדה המקומית, 6% מס רכישה, אגרות בניה, היטל ביוב ומיסים שוטפים בגין השימוש במבנה.
בעל הנחלה חותם הסכם חכירה מהוון מול רמ"י במסגרתו הוא מקבל זכות חכירה לתקופה של 49 שנים ביחס למבנה בגינו בוצעה העסקה (מבנה קיים או מבנה חדש).
התוצאה שמתקבלת לאחר ביצוע העסקה היא, שניתנת לבעל הנחלה "זכות קניין" במבנה שאושר לפל"ח או לשימוש נלווה לחקלאות, לאחר ששולמו על ידו דמי היוון מלאים ונחתם הסכם חכירה מהוון, אך למרות זאת, בהסכם קיים איסור השכרה לשימושים מסחריים, כאשר ניתנה אפשרות השכרה לשימושים מוגבלים בעלי "אופי חקלאי".
השכרה או דמי שתיקה?
וכעת לאחר שהבנו את תהליך העסקה ואת הזכות שמקבל בעל הנחלה לאחר אישור עסקה לפל"ח ולשימושים נלווים לחקלאות נשאל - האמנם מדובר בהחלטה שמאפשרת השכרה ופרנסה בכבוד או בהחלטה שמטרתה להשתיק את בעלי הנחלות?
שאלתי בפורומים שונים ורחבים - מתי בפעם האחרונה מישהו מכם קיבל פניה לשכור מבנה לשימוש של ייבוש פרחים או למרכז מבקרים ומוזיאון הקשור לעולם החקלאי או מבשלת בירה או חוות תבלינים או ייצור בשמים וסבונים מצמחים או הכנת מיצים? - הבטנו סביב ואף אחד לא הרים את היד!
הרי זה ברור, ההחלטה על השכרת מבנים שיש להם "אופי חקלאי" נולדה כפשרה כאשר הנושא עלה לדיון ובעלי התפקידים במגזר העירוני עמדו על כך שלא ניתן יהיה להשכיר מבנים לפל"ח בנחלות כי ההשכרה תפגע באזורי התעשיה בעיר ובגביית הארנונה.
האם לא נשתהה נוכח הטענה ההזויה הזו ונשאל - אם זו לא פגיעה בזכות הקניין מהי פגיעה?
אם נצא רגע מד' אמותינו ונבחן את המדיניות הרווחת באירופה או בארה"ב, מבלי להיכנס לעומק היריעה בנושא זה נמצא, כי אין אח ורע בעולם המערבי המגביל השכרה של מבנים כפי שקיים במגזר החקלאי במדינת ישראל. אם נבחן את הזכויות שמקבלים שכנינו בעיר נוכל לראות מיד - כי לא קיים איסור על השכרה בהחלטות המתייחסות לעיר ואף כאשר דמי ההיוון המשולמים בעיר נמוכים במקרים רבים מאלו המשולמים במגזר החקלאי.
האיסור בדבר השכרת בתי מגורים בנחלות ומבנים לפל"ח נולד בהחלטות היסטוריות שמקורם בזמנים של קום המדינה. הטענה לאורך כל הדרך היתה "קיבלתם נחלות לצורכי מגורים ועיבוד חקלאי ולא לצורך השכרה". אך הטענה הזו לא רק שאיננה נכונה וחוטאת למציאות, אלא שהיא פוגעת בזכויות יסוד של בעלי הנחלות וכיום היא לא יכולה להחזיק מעמד במבחן משפטי, בייחוד לאור המדיניות שבאה לידי ביטוי בפרק 8 לקובץ החלטות רמ"י ובראי חוקי היסוד של מדינת ישראל.
האיסור על השכרה הוא עיוות היסטורי שבשנות קום המדינה יכול היה להחזיק מעמד, אך עם חלוף השנים ולאחר שעודכנו ההחלטות השכם וערב ובייחוד לאחר שניתנה אפשרות להוון מבנים לשימושי פל"ח וכן לשלם דמי היוון עבור חלקת המגורים - האיסור על השכרה אינו יכול להחזיק מעמד מבחינה משפטית והן מבחינה מהותית.
הפגיעה בבעלי הנחלות נוכח האיסור על השכרה, ביחד עם גזירות נוספות שמקורן ב"משטר הנחלות" האנכרוניסטי בחלקת המגורים, שאין להן מקום או אחיזה משפטית כיום וקיבלו ביטוי בהחלטות רמ"י במהלך השנים, עובר דרך בג"ץ הקשת המזרחית שקיבע עיוותים רבים שאנו נאלצים להתמודד איתם כיום - לא תוקנו למרות השינויים בהחלטות ולמרות שחלפו עשרות שנים מאז החלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל.
למרות השינויים המהותיים שנולדו בהחלטות רמ"י ובייחוד בחלקת המגורים, כפי שהם באים לידי ביטוי בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה, האיסור על השכרה עדיין שריר וקיים, למרות שאיסור זה מהווה התנגשות חזיתית עם חוקי היסוד ואף עם הנוסח של ההחלטות עצמן וכאן אנו נדרשים לצעד נוסף קטן אך דרמטי ועצום עבור בעלי הנחלות, בכדי לשנות את המציאות ולהביא לכדי סיום את העוול ההיסטורי.
כפי שהבהרתי לעיל - לאחר ביצוע עסקה לפל"ח ולשימושים נלווים לחקלאות ולאחר תשלום דמי היוון מלאים לרמ"י וחתימה על הסכם חכירה מהוון - לא ניתן למנוע מבעל נחלה להשכיר את המבנים.
ועדות רמ"י לבחינת השכרות בתי מגורים ומבנים לפל"ח:
במסגרת הלחץ שמופעל על רמ"י במהלך השנים בחזיתות השונות, נדרש כי רמ"י תבחן את המדיניות הנוהגת בנושא איסור השכרה. כפי שהבהרתי לעיל, השינויים שחלו בהחלטות ביחס למבני פל"ח המאפשרים השכרה של מבנים לשימושים בעלי "אופי חקלאי" היתה, הלכה למעשה, "סתימת פיות" שהחזיקה לתקופה ומעת לעת לאחר שמופעלים שוב הלחצים, יוצאות החלטות שקובעות, כי תוקם ועדה שתבחן את האפשרות להשכיר מבנים בנחלות לצרכי פרנסה של המשק המשפחתי.
כבר בתחילת הדברים אבהיר היטב, כי הקמת ועדות שלא מקבלות החלטות, כפי שנראה להלן, הוא רק ניסיון למשוך את הקץ בכדי להמשיך ולהפעיל את "מרוץ העכברים".
נזכיר, כי בבג"ץ פורום הערים העצמאיות שהתייחס גם להחלטה 1101 שעסקה בשימושים לפל"ח, בוטל סעיף 5 להחלטה שאפשר השכרה, אך מאז ועד היום חלפו כעשר שנים ונוכח השינויים שחלו בחלקת המגורים שמקבלים ביטוי בפרק משנה 8.3 סימן ז', אין כל ספק, כי יש לבטל את האיסור על השכרה שפוגע בזכויות היסוד של בעלי הנחלות להנאה מהקניין.
ועדה ראשונה:
ביום 24.12.18 התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל שמספרה 1580 וכותרתה "מינוי ועדה לבחינת מדיניות חלופות הכנסה למשק המשפחתי במושב"
מטרת ההחלטה:
למנות ועדה ציבורית שתבחן את הסוגיות הבאות:
- אפשרות החלתן של הנחות אזורי עדיפות לאומית על תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים.
- אפשרות השכרת יחידות המגורים בחלקת המגורים.
מאז ההחלטה על הקמת הועדה ועד היום חלפו יותר משנתיים, פניתי בנושא זה פעמים רבות לגורמים שונים ברמ"י לרבות לשרים ולרוה"מ, והתשובה שקיבלתי מרמ"י היתה - הנושא יבחן במסגרת הועדה שתוקם וההחלטות יפורסמו. כמובן שלא קמה ועדה ולא פורסמו החלטות ודבר לא נעשה!
ועדה שניה:
במסגרת ההחלטות שהתקבלו בישיבת מועצת מקרקעי ישראל האחרונה שהתקיימה ביום 15.12.2020 התבשרנו ברוב הוד והדר, כי רשות מקרקעי ישראל קיבלה החלטה להקמת ועדה שתבחן חלופות הכנסה למשק המשפחתי.
ההחלטה קובעת את ההוראות שלהלן:
המועצה מחליטה למנות ועדה שתבחן את הסוגיות הבאות:
- אפשרות החלתן של הנחות אזורי עדיפות לאומית על תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים.
- אפשרות השכרת יחידות המגורים בחלקת המגורים.
- אפשרות הוספת שימושים להשכרה במסגרת תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים ואלו שימושים מתאימים לכך.
בדברי ההסבר במסגרת הצעת ההחלטה שהועלתה לדיון במועצת מקרקעי ישראל הובאו עיקרי הדברים הבאים:
- במושב. בהמשך לעתירה לבג"צ, שהגישה מועצה אזורית מטה יהודה ואליה הצטרפה תנועת המושבים, הוקם צוות שבחן את סוגיית השכרת התעסוקה הלא חקלאית, אשר התאפשרה לפי החלטת מועצה מספר 1101 ואשר בוטלה בהחלטת מועצה מספר 1265 בעקבות בג"צ "פורום הערים העצמאיות". הצוות המליץ לאשר השכרה מוגבלת של הפל"ח ולצמצמה לשימושים בעלי זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי אשר אינם תחרותיים לעיר ומיקומם הטבעי והמתבקש הוא ביישובים החקלאיים. המלצת הצוות אושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל, סעיף 8.9.7 לקובץ החלטות המועצה, ובהתאם לה קבעה הנהלת הרשות רשימת שימושים מותרים להשכרה.
- בעקבות פניות אשר התקבלו מאת המגזר החקלאי, בין השאר, במסגרת דיונים שהתקיימו במשרד המשפטים בעניין תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, נתבקשה בחינה נוספת של השימושים אשר ניתן לאפשר לגביהן שכירות במסגרת תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים בנחלה.
- לפיכך מוצע לשנות את הרכב הוועדה אשר תוקם לבחינת חלופות ההכנסה למשק המשפחתי למושב ולהוסיף לבחינתו גם את שאלת אפשרות הרחבת רשימת השימושים המותרים להשכרה במסגרת תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים במושב.
הקפאת אכיפה בנושא שימושים חורגים האמנם? - מסמך מדיניות מיום 12.11.2020:
על מנת לעמוד על הטענה כי בוועדות שמוקמות השכם וערב אין דבר וחצי דבר, אלא שמדובר במשיכת זמן והמשך פגיעה בזכויות של בעלי הנחלות, נציין את מסמך המדיניות שפורסם ביום 12.11.2020 על ידי משרד המשפטים "עדכון מדיניות בגין שימושים לפל"ח במגזר החקלאי". לאחר פרסום המסמך צעקו הכותרות "הקפאת האכיפה לשנתיים במגזר החקלאי"!!!
ואנחנו שאלנו האמנם? לאחר שבחנו את המסמך ואת המדיניות שבאה בעקבותיו ביחד עם החלטות רמ"י שהתקבלו ביום 15.12.2020, לרבות בכל הקשור להסדרת שימושים חורגים במבנים לפל"ח, הורדת גיל החוכר הזכאי להנחה של 4 שנים ל - 62, מצאנו, כי האכיפה לא הוקפאה ולמעשה לא חל כל שינוי במדיניות האכיפה בהתאם לתיקון 116 לחוק התכנון והבניה וכמובן שלא על ידי רמ"י.
מסמך המדיניות ולאחריו מדיניות האכיפה של רמ"י כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות לרבות אלו שפורסמו ביום 15.12.2020 קובעות, כי במקום שיש היתכנות להסדרה תינתן אפשרות להסדרה ולא תידרש הריסה אך ייגבו קנסות ובמקום שבו אין היתכנות להסדרה, תתבצע הריסה, יוטלו קנסות ויוגשו תביעות במסגרת אכיפה משולבת של היחידה הארצית לאכיפה, רמ"י והועדה המקומית לתכנון ובניה.
שוב נשאל – הכיצד מקבלי ההחלטות מבקשים מצד אחד הסדרה של מבנים, כאשר מאידך, ממשיכה מדיניות האכיפה האגרסיבית והאפשרות להסדרה מוגבלת לשימושים בעלי "אופי חקלאי"?! האם מישהו שם בחדרים של מקבלי ההחלטות ירד לשטח ובחן את הצרכים של בעלי הנחלות? מישהו הסתכל להם בעיניים וראה את המצוקה? מישהו שאל את עצמו אם אפשר להשכיר מבנה לייבוש צמחים? מישהו ניסה לשים את עצמו במקום בעל הנחלה שהגיע לגיל פנסיה כאשר בנחלה קיימים מבנים שהמהווים "פילים לבנים" שלא ניתן להשכיר אותם ולאחר ששולמו בגינם מיסים מלאים למדינה? מישהו ראה את רבקה בת 90 שמבקשת להתפרנס מהשכרת המחסן או בית המגורים שנבנה בהיתר ולא יכולה? מישהו שם את עצמו במקום אבנר שעבר לדיון מוגן ומבקש לממן את המחייה בדיור מוגן מהשכרת הבית בנחלה ולא יכול?
התשובה היא ברורה מאליה – ההחלטות מתקבלות במגדלי השן בחדרים ממוזגים עם קרואסונים על השולחן כאשר בעלי הנחלות מדשדשים עשרות שנים ברגבי אדמה עם ידיים מחורצות ואהבה אינסופית למדינה שמאבדת כל יום יותר ויותר את הצביון עליו היא נוסדה - אהבת חברים חקלאות ובניין הארץ.
האם לא די בכך בכדי להביא את השינוי? האם לא די בכך בכדי להביא לידי ביטוי את המצוקה הבלתי אפשרית אליה נקלעו בעלי הנחלות נוכח החלטות מעוותות שמתקבלות שוב ושוב במהלך השנים? אני סמוך ובטוח שכל מי שקורא שורות אלה יכול להזדהות היטב עם המצב וברגעים אלה סערה פנימית ורצון עז עולים בו והוא מבקש את השינוי - ההבדל הוא שיש כאלו שרוצים שינוי אבל אנו צריכים את מי שדורש את השינוי ופועל בכדי להביא אותו.
ניסוי העכברים - האיסור על השכרה שחל עשרות שנים, מתיישב בדיוק עם הניסוי שבוצע על עכברים במעבדה. העכברים נכלאו בכלוב עם תקרת זכוכית. הם גדלו בתוך הכלוב ולמדו שכשהם קופצים לגובה הם נתקלים בתקרת הזכוכית ומקבלים מכה בראש. וכך עם השנים הם למדו לקפוץ רק עד לתקרה מבלי להיתקל בה ולקבל מכה בראש. לאחר מספר שנים החוקרים הורידו את תקרת הזכוכית וצפו בעכברים וראו כי למרות שהתקרה הוסרה העכברים קופצים עד לגובה התקרה ולעולם לא מעבר אליה.
הורגלנו במשך שנים שאסור לנו להשכיר! ההחלטות השתנו ואנו משלמים כיום דמי היוון עבור מבנים וכן עבור חלקת המגורים בנחלה. "תקרת הזכוכית" שמייצגת את "איסור ההשכרה" לא יכולה להחזיק מעמד במסגרת המשפטית החדשה שנוהגת בעולם ההיוון של חלקת המגורים ובמבנים לפל"ח.
הקמת ועדות זה ביטוי למשיכת זמן! העובדה היא שלא נעשה דבר מאז 2018 ולא נוכל לאפשר את המשך הפגיעה בזכויות של בעלי הנחלות. מישהו שאל את עצמו אם פגיעה כזו היתה מתבצעת בהחלטה שחלה על המגזר העירוני - האם היא היתה מחזיקה יותר ממספר ימים – ברור לנו שהיו תוקפים את ההחלטה מכל עבר כל בעלי האינטרסים והיא היתה נופלת עוד בטרם יבשה הדיו על הנייר עליו היא נכתבה.
אז מדוע במגזר החקלאי החלטה על איסור השכרה יכולה להחזיק עשרות שנים? שאלתם את עצמכם איך זה יכול לקרות במדינת ישראל בשנת 2021? התשובה היא - "ניסוי העכברים"!
הרגילו אותנו שאסור לנו להשכיר ואנחנו פשוט חיים עם זה שנים רבות, אבל לא עוד! הגיע העת להסיר את הגזירה ויש לעשות זאת בהקדם ובכל דרך לגיטימית אפשרית ואין מקום לחכות לוועדות שיקומו אולי אחרי הבחירות ומי יודע, איך ומתי יתקיימו בחירות?!
בעלי הנחלות נאנקים תחת עומס של מיסים והוצאות ותוצאות של המגפה שגרמה לנזקים כלכליים אדירים. יש כעת חלון הזדמנויות וצריך לפעול במקביל בחזית הפוליטית והמשפטית, על מנת להביא את השינוי.
הצעד הנוסף שצריך לבצע הוא - לדאוג לכך שההחלטות ישתנו ויאפשרו השכרה, כי התקרה הוסרה אך ההחלטות שמייצגות את התנהגות העכברים אחרי שהוסרה התקרה - נותרו בעינן - המציאות המשפטית לא מתיישבת עם הוראות ההחלטות וכאן נדרש השינוי והוא אפשרי וקרוב אלינו כפסע אחד.
בפרשת השבוע "בשלח" בני ישראל חוצים את הים. קריעת ים סוף נראית על פניו כמשהו בלתי אפשרי ועם ישראל צועק אל משה רבנו ודורש ממנו להשיב אותם למצרים. למה שנמצא את מותנו במדבר הם שואלים? תחזיר אותנו למצרים למקום אליו הורגלנו למות שם על סיר הבשר.
אך נחשון בן עמינדב קופץ ראשון לים והים נקרע לשניים ומשם כבר הכל השתנה. מי ששיעבד את עם ישראל במצרים טבע בים למול עיני העם שעובר בחרבה כאשר המים מימינם ומשמאלם.
צריך אומץ ותעוזה ורצון לעשות שינוי - צריך להביא את השינוי ולקפוץ לים ולבצע אותו. אנחנו לא נאפשר למעגל העכברים להמשך ונדרוש את הזכויות שמגיעות לנו. לא נאפשר להשתיק אותנו בהחלטות שמהוות לעג לרש כמו השכרה לשימושים בעלי "אופי חקלאי" שאין להן כל תכלית במציאות. אנחנו נדרוש לקבל את הזכויות שמגיעות לנו כדין ולא נבקש טובות, אלא נקבל את הזכויות שמגיעות לנו בדיוק כפי שהן מגיעות לבעלי זכויות במבנים במגזר העירוני וזה הזמן לפעול בנחישות ולעבור את הים.
