פתיחת השערים ליישום החלטה 1464:

"עידן הנחלה המהוונת", עומד בפתח ורמ"י כבר החלה ליישם את החלטה במרחב צפון ואף פתחה צוהר בשערים במחוז מרכז. בעת מכירת נחלה ולאחר תשלום "דמי רכישה" חבויות המס שיחולו על מוכרים עשויות להגיע לסך של כ- 50% באזור המרכז ולסך של כ- 45% באזורי עדיפות לאומית.

עמדנו על החישוב של הנחות אזורי עדיפות לאומית והראנו כיצד תחושב הנחת אזור עדיפות לאומית באזורי עדיפות "קו עימות", אזור א' ואזור ב', עד תקרה ההנחה שעומדת על 900,000 ₪ ובעת פיצול מגרש מנחלה עד 450,000 ₪.

חלוקת נחלה בין יורשים היא סוגיה מורכבת מבחינה משפטית, מיסויית ומשפחתית. מצאנו שהמקרים מסתבכים כאשר ההורים הותירו את הנחלה ללא צוואה שתתווה את הדרך עבור היורשים כיצד לחלק את הזכויות בנחלה. המקרים הקשים הם כאשר אחד או יותר מהילדים מתגורר בנחלה והזכויות שלו לא הוסדרו בהסכם בין ההורים ואף לא התבצע תיאום ציפיות בין ההורים לילד הגר בנחלה ביחס לזכויותיו בבית לאחר שההורים ילכו לבית עולמם.

המקרה בו נתמקד ברשימה זו יכול לקרות בכל משפחה וגם "במשפחות הכי טובות".

אורן בן להורים בעלי זכויות בנחלה במרכז הארץ התחתן עם תמר עירונית מלידה. הזוג הצעיר התגורר מספר שנים בשכירות ולאחר לידת הילד השני, הם ביקשו לבחון מעבר לדירה מרווחת בכדי שיוכלו לגדל את משפחתם. בני הזוג יצאו למסע חיפושים בערים ובכפרים ולאחר מספר חודשים של ביקור בדירות הם הגיעו לסף ייאוש. דירת חמישה חדשים מגיעה לסך של שניים וחצי מיליון ₪ ומעלה במקומות האטרקטיביים בהם הם ביקשו להתגורר ובמקומות הפחות מועדפים עליהם מדובר על 1.7 – 2.2. מיליון ₪.

במקרים בהם קיימים יותר משלושה יורשים ניתן לבחון פתרון בהסכמה של חלוקת הזכויות בין היורשים במסגרת פיצול מגרשים ונחלה מפוצלת ופיצוי כספי של יתר היורשים וזאת כמובן גם במקרים בהם לא נותרה צוואה.

בכל מקרה חלוקת הזכויות תתבצע בהתאם לחוו"ד שמאי עדכנית למועד שבו אחרון ההורים הלך לבית עולמו, כאשר המטרה (ברוב המקרים) לבצע חלוקה שווה של הזכויות בנחלה בכסף או בשווה כסף בין היורשים.

בכל מקרה של חלוקת זכויות בין יורשים קיימות חבויות מס מעבר לסוגיות המשפטיות והמשפחתיות הסבוכות הקשורות בתהליך החלוקה וברשימה זו נבקש לעמוד על סוגיות מיוחדות בחלוקת זכויות בנחלה בין יורשים הטומנות בחובן מלכודות מס.

לפני מספר ימים עבר לקריאה שניה ושלישית חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2017 ו 2018), התשע"ז – 2016. החוק כולל בתוכו שינויים מרחיקי לכת בסוגיות מס שונות שעומדות על הפרק. אחד הפרקים הוא חוק מס ריבוי דירות שיחול על מי שמחזיק 249% בדירות מגורים, כאשר לגבי 2 דירות (לפי בחירתו) יחול פטור מהמס.

מטרת החוק לעודד מחזיקי מספר דירות למכור את דירותיהם ובכך להגדיל את היצע הדירות בשוק המשני, ולהפחית את רמות מחירי הדירות למגורים. שיעור המס הוא 1% מערך ממוצע למ"ר של דירה (שעומד על כ 15,000 ₪ למ"ר) כפול שטח הדירה, אך לא יותר מ 1,500 ₪ לחודש עבור דירה (18,000 ₪ לשנה).

נזכיר, כי מי שיש ברשותו רק 2 דירות מגורים לא תחול עליו גזירת המס החדשה. גביית המס וטיפול הוטלה על משרדי מיסוי מקרקעין, כיוון שיש ברשותם את המידע לגבי כמות הדירות שיש לכל תא משפחתי. מעבר לעובדה שהחוק מעלה תהיות לא פשוטות לגבי הפגיעה בזכות הקניין של האזרח, נבקש למקד את הדיון לגבי ההשפעה שיש לחוק על בעלי נחלות.

כידוע, זכויות הבניה הבסיסיות בנחלה הן 375 מ"ר המתחלקות באופן הבא: 160 מ"ר לבית הראשון, 160 מ"ר לבית השני ו 55 מ"ר לבית השלישי ובלבד שקיים בנחלה רצף בין דורי כאשר בהחלטה 1464 יבוטל הרצף הבין דורי בתשלום "דמי כניסה" 3.75% + מע"מ משווי חלקת המגורים. בשלב זה הבנייה היא בשלוש יחידות בשני מבנים ולאחר שיאושרו התכניות החדשות עליהם עובדים מושבים רבים ניתן יהיה לבנות שלוש יחידות בשלושה מבנים נפרדים + יח"ד של 55 מ"ר עם קיר משותף לאחת היחידות ואף לבצע פיצול של שני מגרשים מהנחלה הניתנים לרשום ע"ש הילדים וכן למכירה לצד ג'.

החלטת ממשלה 1527 שכותרתה "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון" התקבלה ביום 13.6.16.

מטרת ההחלטה: לקבוע רשימת ישובים שיוכרזו כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון, במטרה לקדם את השגת היעדים הבאים:

א. להקל על מצוקת הדיור של רבים מתושבי המדינה;

ב. לחזק את אזורי הפריפריה הגיאוגרפית, ובראשם הגליל והנגב;

ג. לעודד הגירה חיובית ליישובים;

ד. לעודד בנייה ביישובים;

ה. להעצים את חוסנם הכלכלי של היישובים;

הישובים הכפריים חולקו לשלוש קבוצות: א1', א'2 וב'

מערכת היחסים בין הורים לילדים חתנים וכלות כאשר ברקע עומדת נחלה, יוצרת תקלות משפטיות שמשליכות על משפחות לדורות.

אחד הנושאים המרכזיים בעולם הנחלות, שמעלה שאלות משפטיות כבדות משקל, הוא בניית בית בנחלה של ההורים. ב"עידן הנחלה המהוונת" נושא זה עומד להיות אף סבוך יותר לאור האפשרות לבניית בית שלישי נפרד בנחלה ופיצול שני מגרשים מנחלה ורישום ע"ש הילדים.

נבהיר, כי כאשר ילד בונה בית בנחלה הרשומה ע"ש ההורים, ולילד אין זכויות בקרקע אלא במבונה בלבד, ובנוסף הילד/ה נשוי ומביא עימו בן/בת זוג וילדים להתגורר בבית, נוצר מארג משפטי סבוך בו שותפים מספר צדדים בעלי אינטרסים שונים (למרות שמדובר במשפחה), מה שעשוי להביא ל"תקלות" משפטיות ומשפחתיות.

מועד פתיחת השערים ליישום החלטה 1464 קרב ובשטח בעלי הנחלות והאגודות פועלים להכנת הקרקע למועד שבו ניתן יהיה להגיש בקשות בשוטף ליישום ההחלטה.

עד למועד זה, רמ"י עדיין לא פרסמה את נהלי העבודה ליישום החלטה 1464 במסגרת הכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" והמעבר מזכויות "בר רשות" לזכויות "חכירה לדורות" בחלקה א' ולאחר מכן זכויות "חכירה מהוונות" בחלקת המגורים.

אנו בפתחה של שנת תשע"ז שתבוא עלינו לטובה במהלכה עומדים להתרחש שינויים במגזר החקלאי שהחלו בשנת תשע"ו.

החלטות רמ"י שתוקנו במהלך השנים האחרונות, לאחר בג"ץ פורום הערים העצמאיות (9.6.11), קרמו עור וגידים במהלך שנת תשע"ו וכעת החלטה 1464 שהיא ההחלטה המרכזית שתשנה את מערך הזכויות בנחלות, עומדת רגע לפני יציאה לדרך.

החלטה 979 בגלגוליה השונים ובמספרה הנוכחי 1464, היא נקודת מפנה היסטורית חשובה בתהליך השינוי והיא למעשה השער לכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" עליו אנו דנים רבות.

במהלך השנים ממועד ההחלטה בבג"ץ (9.6.11) לא ניתן היה להודיע על מועד ליישום ההחלטה ובציבור אף התפתחה אדישות מסוימת וסקפטיות ביחס ליישום של החלטה 1464.

בשנת תשע"ו הרשות פעלה רבות לקדם את יישום ההחלטה. הרשות גייסה כח אדם, ערכה מכרזים לגיבוש המחלקות במחוזות של "אגף חוזים לדורות בהתיישבות", הכינה מערכת מחשב, הכינה את החוזים והמסמכים הנדרשים ליישום ההחלטה, הכינה נהלי עבודה והתקדמה בפיילוט ליישום החלטה 1464 והחלטה 1311, אותו מבצע האגף מזה מספר שנים, מאז אישור ההחלטה בבג"ץ (9.6.11).

הכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" תתרחש בשנת תשע"ז. הרשות תפתח את השער ליישום ההחלטה, בעוד מספר חודשים (ברבעון הראשון של שנת 2017), כאשר במחוז צפון של הרשות ניתן כבר כיום לפעול ולבקש את יישום ההחלטה, בייחוד בתהליך של מכירת נחלות או בהליך שיוך דירות בקיבוצים. במרכז הארץ ניתן לבקש ליישם את ההחלטה במקרים מיוחדים (הליכים משפטיים, סיבות רפואיות, כלכליות, משפחתיות וכו').

בתהליך גירושין אותו עוברת משפחה ולא רק במגזר החקלאי, במקרים רבים, המשפחה מתפרקת. בנוסף לצער הרב ולעגמת הנפש ולפצעים שיסחבו איתם הילדים כל החיים, העיסוק בפירוק השיתוף הוא מתיש ונותן את המכה הניצחת על פירוק היחסים והמשפחה.

הליך גירושין טומן בחובו מספר זירות, ובמקרים בהם הנחלה היא חלק מזירת ההתאבקות, יש להכיר את המהמורות והמלכודות ולא ליפול בהן. ההיכרות עם המסגרת החוקית של הנחלות חשובה להורים ולילדים כאחד וההסדרה צריכה להיות בטרם הנישואין ובטרם הבניה בנחלה.

בסיפור של רון וגליה אחרי שכל אחד אוסף את עצמו ומבין מול מה הוא עומד במלחמת האין ברירה, יש חשיבות רבה לשמור על הנחלה בתוך המשפחה. התיק המשפטי יקום ויפול על עובדות וראיות ועל הסכמים שהסדירו את היחסים בין בני הזוג ובין בני הזוג להורים.

במקרה שלנו לרון וגליה לא היה הסכם ממון שהסדיר את הזכויות בנחלה. לא היה הסכם שקבע כי לגליה אין זכויות בנחלה או כי אין לה זכויות בבית המגורים או בכל חלק אחר בנחלה. לא היה הסכם שקבע כי במקרה של פרידה היא תידרש לעזוב את הנחלה. לא היה הסכם בין רון וגליה להורים שמסדיר את זכות המגורים בלבד בנחלת ההורים.

תמ״ש (משפחה)(קרית גת) 42254-10-12 פרטוש נ׳ פרטוש, פס״ד מיום 09/05/16