אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות: "כל הנתונים מעידים כי זהו משבר האקלים, ואין מדובר עוד רק בשינויים. הממצאים שעלו בדו"ח מראים כי אין מדובר רק בתחזית המתייחסת לחקלאות הישראלית, אלא מדובר בהשפעה עולמית. לכן, עלינו, כאן בישראל, להיערך כראוי עם יעדים ברורים במטרה להבטיח את ביטחון המזון הלאומי. לכן, משרד החקלאות הוא מבין משרדי הממשלה היחידים שהגיש זה מכבר תכנית מקיפה וסדורה להתמודדות עם משבר האקלים, וכן יזם מהלך בין משרדי לגיבוש תכנית לאומית לשמירה על ביטחון המזון. בכוונתי להמשיך ולפעול כדי להביא את מדינת ישראל מוכנה ככל האפשר לקראת האירועים העתידיים. אנו נמשיך לחזק את החקלאים באמצעות תמיכות, מחקר ופיתוח, והמשך תמיכה בביטוח חקלאי, עידוד השימוש בטכנולוגיות חקלאיות והדרכה בשטח"
מדינת ישראל נמצאת על הגבול בין שני אזורי אקלים: המדברי והיבש למחצה, המהווה כמחצית משטח המדינה, והאקלים הים תיכוני. שמירה על יציבות אספקת המזון של ישראל חיונית לשמירה על ביטחון המזון. לצד זאת, מתגברים הסיכונים לאספקת המזון על רקע אירועים לאומיים ובינלאומיים, המשפיעים באופן ישיר על יציבותה, כדוגמת הגידול באוכלוסיית העולם, שיבושים באספקה העולמית בעקבות משבר הקורונה, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ומלחמת "חרבות ברזל", וכן משבר האקלים והשפעתו על הגידולים החקלאיים. בתוך כך, אנו עדים למקרים רבים של בצורות, גלי חום והצפות ברחבי העולם המשפיעים על תפוקת היבול המקומי ועל היבוא לישראל.
לראשונה בישראל, צוות מקצועי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לצד ד"ר עמיר גבעתי לשעבר מחברת ניהול משאבי סביבה (EnviroManager) העוסקת בתחום ניטור אקלימי רציף (וכיום מנהל השירות המטאורולוגי), חברת צנובר לתכנון אסטרטגי ומומחי מודלים אקלימיים חקלאיים מאוניברסיטת קרנפילד שבבריטניה, הכינו תחזית הכוללת הערכת סיכונים וסיכויים לחקלאות ולאספקת המזון כתוצאה משינויי האקלים. מטרת הדוח היא לכמת את השפעות שינויי האקלים על גידולים מרכזיים בישראל, בהנחה ולא יתבצעו צעדים להסתגלות לשינויי האקלים; לכמת את השינויים הצפויים בפרודוקטיביות של הגידולים השונים, וכן להעריך את השפעת שינויי האקלים על ייצור היבולים במדינות המרכזיות שמהן ישראל מייבאת מזון. על פי הדוח, ניכר כי לצד ההשפעות הרבות והנזקים העתידיים בישראל, יציבות אספקת התוצרת החקלאית בעולם יורדת גם היא, ואף חמור מכך. דוח זה מחזק את החובה של מדינת ישראל להמשיך ולהרחיב את הייצור המקומי בישראל ולהפחית את ההסתמכות על מדינות אחרות ככל הניתן.
בהתבסס על ממצאים אלו, מוביל משרד החקלאות בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים (בניהם: המטה לביטחון לאומי, משרד הבריאות, משרד הכלכלה והתעשייה, המשרד להגנת הסביבה, משרד השיכון והבינוי, משרד הרווחה וכו') את גיבוש התכנית הלאומית לביטחון מזון של ישראל עד לשנת 2050, עם יעדי ביניים לשנת 2030 ו-2040. המטרה היא להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר-השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים.
יתר על כן, יגיש משרד החקלאות במסגרת ההצעה את קידום תכנית מתאר ארצית לחקלאות, אשר תבטיח את היכולת לייצור מזון מקומי. התכנית תגובש בשיתוף המועצה הארצית לתכנון ובניה במנהל התכנון.
כחלק מגיבוש התכנית, ביצע המשרד מיפוי עולמי נרחב הבוחן את הצעדים להבטחת ביטחון מזון במדינות שונות בעולם, וכן יחד עם משרד הבריאות מגבש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שיתבסס על תפריט מותאם גיל.
על פי נתוני משרד החקלאות, כיום, כ-60% מסך האספקה הקלורית לאוכלוסייה המקומית הוא מיבוא, ורק 40% מייצור מקומי (18% מוצרים מן החי המצריך יבוא של דגנים להזנת בעלי החיים, 22% מוצרים צמחיים), כאשר החקלאות המקומית מספקת את מרבית המזון הטרי. יחד עם זאת, ישראל בעלת פוטנציאל משמעותי להגדלת הייצור המקומי, על בסיס הגדלת הזמינות של מי הקולחין להשקיה במקביל לגידול האוכלוסייה והשקעה בחדשנות ומעבר לייצור יותר אינטנסיבי.
במקביל ממשיך המשרד להשקיע גם בפיתוח יציבות החקלאות הישראלית לצד שינויי האקלים כמו גם בשיטות גידול שאינן תלויות בתנאי מזג האוויר. רק בשנתיים האחרונות, המדענית הראשית במשרד החקלאות השקיעה כ-5.5 מיליון ₪ עבור מחקר יישומי שיספק פתרונות מידיים בענף החקלאות כבר בשנתיים הקרובות. אלו עתידים להביא לחיסכון גם בנזק העתידי כתוצאה מהשפעות שינויי האקלים. להלן הממצאים העיקריים המתייחסים למגמות אקלימיות, תחום היבוא והשפעה על גידולי היבול:
מגמת עליית הטמפרטורות מורגשת כבר היום. בתקופה שבין 2050 ל-2070 צפויה עלייה בטמפרטורות הממוצעות בישראל בטווח שבין 2 ל-5 מעלות, שתהיינה קיצוניות וחדות בעיקר בחודשי הקיץ. כמו כן, צפויה עלייה בשכיחות אירועי אקלים קיצוניים: בתדירות, בעוצמה ובמשך גלי החום. עד סוף המאה ה-21, בתדירות של אחת לחמש שנים, צפויים אירועי קיצון של 50 מעלות ומעלה בכל רחבי הארץ. בנוסף, העלייה בטמפרטורות והשינוי בפריסת המשקעים תגרור עלייה של כ-10% עד 15% בשיעורי ההתאדות, ירידה בתכולת רטיבות הקרקע ועלייה בצרכי ההשקיה של החקלאים. כך לדוגמה, עד 2050, צפויה עלייה של כ-13% בכמות המים הנדרשת להשקיה במערב הנגב.
בתחום היבוא, האספקה העולמית של מוצרים מרכזיים שאנו מייבאים ריכוזית מאוד. 12 מדינות בלבד אחראיות ל-80% מהיצוא העולמי של תפוחי אדמה ועגבניות; 11 מדינות בלבד על 80% מייצוא מוצרי חלב; 9 מדינות בלבד מייצאות 80% מהשומשום; 8 מדינות בלבד מייצאות 80% מהחיטה וגרגירי החומוס; 6 מדינות בלבד מייצאות 80% מהאורז; 4 מדינות בלבד מייצאות 80% מהתירס ועוד.
מן הדו"ח עולה כי בשעות משבר, מדינות מגבילות את היצוא ממדינתן. כך קרה במשבר הקורונה, כאשר 20 מדינות הגבילו את היצוא בשיא המשבר, וכך גם במלחמת אוקראינה, כאשר 25 מדינות הגבילו את היצוא בשיא המשבר.
האפקט העיקרי של שינויי האקלים על החקלאות העולמית תהיה הופעת אירועי קיצון משולבים במספר מקומות בעולם, שיתאפיינו בטמפרטורות קיצוניות. אירועים כאלו עלולים להתרחש במספר מוקדים במקביל, ולהביא לירידה חסרת תקדים בתפוקת הגרעינים בעולם, בעיקר בחיטה. כתוצאה מכך, עלול להיווצר משבר מזון עולמי. במקרה כזה, ישראל תאלץ להתחרות על אספקת התוצרת המוגבלת מול מדינות מייבאות נוספות כמו: סין, יפן, מצרים, מקסיקו ומדינות נוספות בדרום מזרח אסיה. לפיכך, המלצת המומחים היא הגברת ההסתמכות על הייצור המקומי והעדפתו על פני התוצרת המיובאת.
השפעה על היבול, מדינת ישראל, על אף היותה מדינה בעלת אקלים אזורי מגוון, החל מים-תיכוני, חצי-יובשני ועד אקלים מדברי, מצליחה להתגבר על המחסור במים לחקלאות בעזרת שימוש במי קולחין באיכויות שונות, והפכה למובילה עולמית בתחום השבת המים. אולם, ללא המשך הסתגלות, שינויי האקלים יגרמו לגידול בעלויות ההשקיה כולל תוספת השקיית-עזר גם בחקלאות שהייתה עד לאחרונה חקלאות בעל. בעזרת שימוש בנתונים ממודלים אקלימיים ומודלים ביו-פיסיים, כומתו השפעות של שינויים בפרמטרים אגרו-אקלימיים מרכזיים, כמו: טמפרטורות, משקעים והתאדות – על תפוקת גידולי שדה ומטעים. כמו כן, בוצעה הערכה כלכלית של השפעות שינויי האקלים על עלויות הגידול של היבולים השונים.
ללא הסתגלות לשינויי האקלים, סך הנזק הכלכלי ברמה הארצית, החל משנת 2050 צפוי להיות כ-1.54 מיליארד שקלים בשנה בענפי הצומח, וכ-1.5 עד ל-2 מיליארד שקלים בענפי הבקר והעופות, לפי מחיר הסחורה שמוכר החקלאי. למניעת הנזק, יש להרחיב את ההשקעה בשיטות ההסתגלות לשינויי האקלים, המיושמות כבר היום בישראל. לדוגמה: ייעול השימוש במים, טיפוח זנים עמידים, ושימוש בטכנולוגיות חכמות אקלים (climate-smart).
ללא הסתגלות לשינויי האקלים, סך הנזק הכלכלי ברמה הארצית, החל משנת 2050 צפוי להיות כ-1.54 מיליארד שקלים בשנה בענפי הצומח, וכ-1.5 עד ל-2 מיליארד שקלים בענפי הבקר והעופות, לפי מחיר הסחורה שמוכר החקלאי. למניעת הנזק, יש להרחיב את ההשקעה בשיטות ההסתגלות לשינויי האקלים, המיושמות כבר היום בישראל. לדוגמה: ייעול השימוש במים, טיפוח זנים עמידים, ושימוש בטכנולוגיות חכמות אקלים (climate-smart).
אלו הגידולים העיקריים שצפויים להיפגע, בהיעדר הסתגלות:
| ענף | נזק ביבול 2050 | נזק ביבול 2080 | נזק כלכלי 2050* | התייקרות יבוא 2050** |
| חיטה | באזורים ים תיכוניים – 19% באזורים חצי מדבריים 47% |
באזורים ים תיכוניים – 32% באזורים חצי מדבריים 74% |
חיטה לגרגירים – 25 מיליון ₪ חיטה לתחמיץ – 140 מיליון ₪ |
חיטה למאכל – 400 מיליון ₪ |
| אבוקדו | 7% ממוצע רב-שנתי | כ-18% בממוצע | האס וזנים דומים – 46 מיליון ₪ זן פינקרטון – 29 מיליון ₪ |
|
| גזר | 18% פחיתה ביבול ועלייה ב 5% בצריכת המים |
פחיתת יבול של 20% ועלייה של 14% בצריכת המים | 24 מיליון ₪ | |
| חומוס | 10% | בין 16% ל-18% | חמצה שלחין - 3 מיליון ₪ חמצה בעל - 0.9 מיליון ₪ |
13 מיליון ₪ |
| תפוחי אדמה | 15% פחיתת יבול | 18% פחיתת יבול ועלייה של 14 מ"מ בצריכת המים | 210 מיליון ₪ |
*נזק שנתי בשער החווה
**תוספת שנתית
כל התמונות באדיבות משרד החקלאות ופיתוח הכפר
