שוק התוצרת החקלאית בישראל כולל יותר ויותר מוצרים המגיעים ממדינות שונות בעולם, בהן רמות שונות של פיקוח, מבלי שלצרכן הישראלי תהיה יכולת כלשהי לדעת היכן ובאיזה תנאים גדל המזון שהם צורכים. בשבוע האחרון התכנסו ראשי הארגונים החקלאיים לדיון בו הוסכם לקדם מהלך משותף שיוביל לחקיקה המחייבת סימון של ארץ המקור בתוצרת חקלאית טרייה, מיובאת ומקומית, הנמכרת בתפזורת, בנקודות המכירה. "אנו מאמינים כי טובת הצרכן דורשת הצגת כלל המידע המדויק והמלא לגבי כל מוצר, לרבות ארץ המקור ממנה הגיע, כפי שנהוג ומחויב במוצרים ארוזים, וזאת על מנת לקדם שקיפות בפני הצרכן הישראלי ולאפשר לו בחירה מושכלת במעמד הרכישה".

נציגי משרד החקלאות, התאחדות חקלאי ישראל, מועצת הצמחים, ראשי הארגונים החקלאיים, ביניהם ארגון מגדלי הירקות, ארגון מגדלי הפירות, ארגון מגדלי העופות, ארגון מגדלי הבקר לבשר וגורמים מובילים נוספים בחקלאות הישראלית התכנסו בשבוע האחרון לדיון בצעדים משותפים להרחבת השקיפות בפני הצרכן, בכל הנוגע למקורה של תוצרת חקלאית טרייה כגון ירקות, פירות, דגים בשר ועוד. הכנס, שהתקיים ביוזמת ארגון מגדלי הדגים בישראל, עסק בשאלת יכולת הצרכן להבחין בין מוצרים רגישים, הנמכרים בתפזורת, לאור השונות ברמת הפיקוח, בין מדינות שונות בעולם.

בכנס "כינרת אדם וסביבה" ביזמת איגוד ערים כינרת ורשות הכינרת לזכרו של שלומקה בהלול (שהתקיים היום 18.05)

הערבה התיכונה: השראה עולמית למאבק במִדבור ובבצורת -  לרגל היום העולמי למאבק במִדבור ובבצורת 17.6.2019

מדוע חלק מהפירות מחירם גבוה עתה?

ענף הפירות מתנהל כשוק חופשי, משרד החקלאות אינו יכול לומר לחקלאי חסר מנגו- אני מחייב אותך לשתול מנגו. משרד החקלאות לא רשאי ולא רוצה להגיד לחקלאי באיזה מחיר למכור את סוג א של המנגו ואיזה מחיר למכור את סוג ב של המנגו, ומהי ההנחה במחיר שיעשה למי שקונה בכמות גדולה. בשוק חופשי מחיר הפרי נקבע לפי איכות הפרי, ההיצע והביקוש. ניהול מו"מ נבון של החקלאי הוא המתכון לקבל מהסיטונאי מחיר סביר לפירות שמוכר.

הטבע לא מאפשר בצירת ענבי מאכל בכל ימות השנה. ולכן, באמצע העונה כשיש הרבה ענבים מחירם נמוך ובתחילת העונה או בסיומה ההיצע של הענבים קטן ועל כן מחירם גבוה. מחוץ לעונה יש מחסור בענבים ועל כן מייבאים ענבים בטיסה, ולכן- מחירם גבוה. מי שרוצה לאכול ענבים אף מחוץ לעונתם- שישלם, מי שרוצה לחסוך מכספו, לא יקנה ענבים שיובאו מחו"ל במחיר של 40 שקל לקילו.

"בית קטן בערבה" – סתם קלישאה או אולי החיים של ממש? ישראלים רבים חולמים לבנות את בית החלומות שלהם בתוך יישובים כפריים קטנים ולגדל שם את הילדים ואולי גם לצרף כלב קטן למשפחה. הקהילה התומכת, הסביבה הפסטורלית והמרחבים הירוקים עושים את שלהם. אך חלום זה התנפץ להרבה מהם, חלק קראו לזה בשם "מצוקת דיור" וחלק כינו זאת חוסר במשאבים כלכליים.

מחקר חדש של משרד החקלאות מצא כי ב-835 מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים, המשתייכים ל-54 מועצות אזוריות, קיימות כבר כיום כ-176,000 יחידות דיור. רוב היישובים הללו נמצאים בפריפריה הישראלית, כ-34% מהם ממוקמים בצפון וכ-23% מהם בדרום.