מגפת הקורונה ככל הנראה נמצאת בתהליך נסיגה, ובימים אלו ניתן לשוב לנשום לרווחה, ולחזור לשגרת היום יום. סביר להניח שבעוד כמה שבועות כולנו נשאיר מאחור את המגפה שסגרה את כולנו בבתים, שגרמה לסגירת מסעדות, קניונים, מוסדות חינוך ומפעלים. עם החזרה לשגרה חשוב כי כל ארגון ילמד מהאירועים המשמעותיים ויסיק מסקנות במקרה שתהיה התפרצות נוספת של נגיף הקורונה או מגפה אחרת, מלחמה, או כל תרחיש בסדר גודל שכזה, כדי שיהיה מוכן וידע להתמודד מולו בצורה הטובה ביותר.
משבר הקורונה לימד אותנו שלמרות החדשנות והטכנולוגיה, לא הכל בר השגה במיידי כפי שחשבנו, ובתרחיש כמו זה לא ניתן להעביר סחורה ומזון בין רגע מכל מדינה לכל מדינה. למדנו שאנו חייבים לסמוך אך ורק על עצמנו.
במהלך הסגר המחמיר בחודשים מרץ ואפריל, נוצרה מצוקה לא פשוטה שניצבה בפני מספקי המזון. היה חשש גדול ואמיתי כי לא יהיה בארץ די מזון טרי ובכמויות הנדרשות לאוכלוסיית מדינת ישראל. בשווקים נוצר מחסור בביצים, הביקוש לעופות טריים וקפואים עלה באופן משמעותי, והורגש מחסור בדגים, בפירות וירקות. החשש מפני מחסור נוצר ככל הנראה בשל חרדת הציבור שנכפה עליו סגר ממושך בבית, ובשל העיתוי – ערב חג הפסח. למרבה השמחה, את המשבר הזה צלחנו, אומנם בקשיים אך צלחנו.
החשש למחסור במזון במדינת ישראל אינה מקרית. בעשור האחרון החקלאות הישראלית חוטפת מכה אחר מכה: הקצאת המים לחקלאות מצומצמת מאוד ואינה מספיקה; העסקת עובדים זרים הופכת למעמסה בירוקרטית מתמשכת; העיור ההולך וגדל בצעדי ענק מפקיע קרקעות רבים מהחקלאות לטובת יזמי נדל"ן ורשויות מקומיות, ואלו הם רק חלק קטן מהקשיים. נראה כי העיסוק "חקלאי" הפך בעשור האחרון למילת גנאי, וללא שום הצדקה.
לשמחת אוכלוסיית מדינת ישראל, שאינה מודעת בהכרח לקשיים הרבים של החקלאים, נשארו בארץ עוד כמה חקלאים אמיצים בקיבוצים ובמושבים, שהמשיכו בענף החקלאות למרות כל הקשיים. חקלאים שפעלו ופועלים על מנת להשאיר את החקלאות, חקלאים שנלחמים על הזכות להמשיך ולייצר מזון ישראלי טרי ואיכותי לתושבי ישראל, וללא הישענות על ייבוא חוץ. בזכות החקלאים ובזכות עקשנותם, עברה מדינת ישראל את משבר הקורונה ללא מחסור במזון.
התבססות המדינה על הייצור החקלאי המקומי בזמן משבר קורונה הייתה חיונית גם לשמירה על רמת היציבות השלטונית. כך, סופקה התוצרת המקומית בצורה מושכלת לכל חלקי הארץ. ניתן היה לעקוב אחר חוסרים ולנתב את התוצרת למקומות הנדרשים. שליטה ובקרה על אספקת התוצרת המקומית מנעה מקרי אלימות ואנרכיה.
היערכות המדינה כיום היא הכרחית לקראת התרחיש הבא: מגפה נוספת, מלחמה או אירוע שיגרום לתחלואה מסיבית ולפגיעה בשרשרת אספקת המזון. תרחיש שישאיר את מדינת ישראל נתונה לחסדיהם של אחרים. ועל כן, באחריות המדינה לפעול בהקדם על מנת לייצר מלאי חירום בהקפאה לימים קשים. בפעם הבאה לא נוכל להגיד "לא ידענו", או "לא צפינו". למדנו בחודשים אלו כי אירוע משמעותי בסדר גודל כזה עשוי להתרחש בכל זמן וללא הודעה מוקדמת.
מדינת ישראל צריכה ואף חייבת להבין את הצורך בחקלאות ישראלית, ולשמור על החקלאות בארץ כמשאב לאומי הכרחי ונדרש. כמו שהמדינה משקיעה משאבים בקניית טנק או מטוס קרב במקרה שתפרוץ מלחמה, כך היא צריכה להשקיע גם בחיזוק החקלאות והחקלאים במקרה שנהיה מנותקים משאר העולם ונידרש להסתמך על תוצרת חקלאית מקומית בלבד. מדינה הרוצה להתמודד בהצלחה מול איומים לא צפויים חייבת לשמור על נכס החקלאות, שאולי לא תמיד כלכלי אבל מהווה רשת ביטחון יציבה לחברה הישראלית ולכלכלה הישראלית.
הכותב הוא מר שוקי בשן, סמנכ"ל התפעול בתשלובת מילואות ויו"ר ארגון מגדלי העופות בישראל.
