האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "המדינה לא נערכת מספיק למשבר האקלים ולהשפעות ההתחממות הגלובאלית על החקלאות – ללא הגדלת השתתפות המדינה בפרמיות ביטוח נזקי מזג האוויר, החקלאים לא יוכלו להמשיך ולספק את היקף התוצרת החקלאית הנצרכת במדינת ישראל
רשות המסים הודיעה אתמול (29/12) כי עקב הסגר השלישי, שאינו מאפשר שגרת עבודה רגילה, על הארכת המועד לביצוע ספירות המלאי לשנת המס 2020, עד ליום ה-31 במרץ 2021.
שנת 2020 שנת הקורונה הייתה השנה המסובכת ביותר לעסקים, מלאת מהמורות וקשיים תפעוליים ותפקודיים, ריבוי טפסים, הנחיות ושינויים בירוקרטיים ללא הרף. רואי החשבון שעבדו כל השנה במתכונת חירום ממשיכים להיות חלק מכוחות ההצלה במשק כקו קדמי כדי להיות חלק ממערך ההצלה הכלכלי הלאומי.
בכל סוף שנה, נדרשים מרבית בעלי העסקים לנקוט בצעדים המומלצים, אך השנה הזאת בצל הקורונה מחייבת אותם לבצע את אותם צעדים בהקפדה יתרה.
אם יש לכם עסק או הנכם עצמאים - זה הזמן להתכונן לסוף שנת המס שכבר פה.
בחודשים האחרונים, שלחה חברת מקורות לכלל הספקים דוח איזון חוזר לגבי כלל תשלומי המים לשנת 2019.
התוצאה: סחורה חקלאית ישראלית של פירות הדר תוצרת כחול לבן נתקעה במכס הסיני בנמל שנחאי, ושוחררה רק לאחר התערבות מנכ"ל משרד החקלאות ושגריר ישראל בסין
חברת ההפצה השייכת לתאגיד גרנות חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם "י.א.בננות בע"מ" שבבעלות משפחת אבני, דור שלישי למגדלי בננות, ותרחיב את סל הפירות המשווק ישירות לרשתות המזון ולשווקים הסיטונאים • במקביל החלה "חקלאי גרנות" בנטיעה של מטעי בננות במשקי גרנות להם שטחים מתאימים לגידול בננות ותשווק את הבננות תחת המותג Yellow Smile
למעלה מ-100 ארכיונים כבר מופיעים במפה האינטראקטיבית הארצית - מפעל משותף לאיגוד ולספרייה הלאומית
22 דצמ 2020ארכיונים על המפה !
האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע בשיתוף הספרייה הלאומית יוצא לתהליך מחודש של מיפוי והנכחת הארכיונים במדינת ישראל !
מטרתנו לערוך רישום מסודר של כל הארכיונים הפועלים במדינה, מתוך התייחסות להיבטים המרכזיים החשובים של כל ארכיון.
שמי טל גזית ממושב כפר נטר. אני אדריכל פעיל העוסק בשימור מבנים ואתרים היסטוריים, לצד היותי בן מושב המתמודד עם הסדרת המשק של הוריי אל מול הרשויות השונות וההחלטות המתעדכנות. נקודת המבט הזו, של המקצועי והאישי, הביאה אותי להבנה המצערת, אותה אפרט במאמר זה, עד כמה נושא התכנון במושבים רחוק מלהיות מובן או נגיש לקהל היעד שלו – בעלי הנחלות ובני משפחתם.
כידוע, במדינת ישראל קיימים מאות יישובים כפריים ותיקים ובהם נחלות. מרבית הקרקעות של מושבים אלו הינן בבעלות המדינה ומנוהלות "ביד רמה" ע״י רשות מקרקעי ישראל - רמ״י.
בשנים האחרונות התקבלה שורה של החלטות המשנות את ״חוקי המשחק״ הקשיחים בנחלות, וביניהן ההחלטה המאפשרת בית שלישי בנחלה בכפוף לתנאים שונים.
ההחלטות ממשיכות להתעדכן מדי כמה חודשים ובעלי הנחלות במושבים הרבים מוצאים עצמם אובדי עצות מול התהליכים המורכבים והמונחים המבלבלים, מתקשים לקבל החלטות שייטיבו עימם ועם בני משפחותיהם ולא אחת נקלעים למצבי משבר וקנסות של מיליונים עד כדי פירוק משפחות ומכירת נכסים מחוסר ברירה.
באופן אישי, בשנים האחרונות, לצד טיפול בהסדרת המשק והגשת תכניות לגופים השונים המעורבים בנושא, מצאתי שאין בנמצא שום במה או פורום להנגשת המידע הרב וקיום דיון חופשי בשאלות ובהחלטות הנוגעות לנחלות באופן רחב, המשתף בעלי נחלות ממושבים רבים ככל הניתן, מפגיש אותם עם אנשי מקצועי בלתי תלויים ומאפשר שיח פתוח המבוסס על ידע וניסיון בתחום.