מאז תחילת קיום המין האנושי והצורך באספקת מזון לקיומו נהג האדם לבצע סלקציה במזון אותו הוא מגדל בתקווה לזהות טיפוסים שיתאימו יותר טוב לצרכיו המשתנים. בתחומי החקלאות, טכנולוגית העריכה הגנומית מציעה מהפך בשיטות בהם אנו משביחים את מזוננו. פטריות שמפיניון שלא משחירות, אורז הנותן יבול גדול יותר, מלון וזני הדרים עמידים לשורת מחלות וזני עגבניות בעלי יכולת פריחה משופרות.
כל אלו הם רק חלק מתעשיית המחקר העולמית בתחומי המזון שהולכת ומתפתחת לאחרונה, ובתוך פרק זמן קצר יחסית, אשר הצליחה לפתח מוצרים חקלאיים בעלי תכונות חדשות. כחלק מהמגמה העולמית, ישקיע, לראשונה, משרד החקלאות כ-60 מיליון ₪ בהקמת המרכז הלאומי לעריכה גנומית. במסגרת המרכז החדש שיוקם, יבוצעו מחקרים שיובילו לפיתוח מוצרים חקלאיים חדשניים בתחום הצמחים ובעלי חיים, להם יהיו שותפים למעלה מעשרים חוקרים מארבעת המוסדות האקדמיים המובילים בארץ: מהמכון וולקני, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ומכון וויצמן.
בשנים האחרונות, תעשיות המזון עומדות כיום בפני אתגרים עצומים, ביניהם: הצורך להאכיל אוכלוסייה הולכת וגדלה, בעיות ומחסור בתחום הביטחון התזונתי, הצורך בפיתוח עמידות למחלות ומזיקים על מנת שיהיה ניתן להפחית את הצורך בריסוסים, דרישות הצרכנים לתזונה בריאה יותר והצורך לשמר על הסביבה ולנהוג באחריות סביבתית. אחד הכלים להתמודדות עם בעיות אלו הוא באמצעות העריכה גנומית, וכך ליצור מוצרי מזון עתידיים בעלי תכונות משופרות.
טכנולוגיות של "עריכה גנומית" משנות כבר כיום את תעשיית המזון העולמית, ומהוות את אחת הטכנולוגיות החדשניות והמתפתחות במהירות עצומה, וזוכה לגישה מקלה בהיבט הרגולטורי העולמי. ה"עריכה הגנומית" מאפשרת יכולות חדשות שלא היו אפשריות באמצעות טכנולוגיות קודמות.
ד"ר אבי פרל, המדען הראשי במשרד החקלאות: "באמצעות המרכז החדש, מדינת ישראל תמשיך לשמור על היתרון היחסי בתחום ולהעמידה בחזית הטכנולוגיה המחקרית. המרכז החדש יאפשר פיתוח של כלים חדשניים וטכנולוגיות בתחום החקלאות שחסרים כיום בשוק, דבר היוצר חסם בשימוש בתחום זה. מלבד היתרון היחסי, הדבר יאפשר שיפור משמעותי שיוכל להקל על הצרכן והחקלאי כאחד, כך שהמחקר הישראלי יוכל לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם כל גורמי התעשייה החקלאית הישראלית והבינלאומית כדי להמשיך ולפתח את התחום, כך שיוכל לעמוד בכלל האתגרים הצפויים לנו בשנים הקרובות ולטווח הארוך. המרכז עם כול התשתיות המדעיות החדשניות שיוקמו בו, יתרום משמעותית לשיפור התשתית המדעית העומדת לרשות החוקרים במדינה ויוביל ליצירת מאגר אנושי ואיכותי של חוקרים חדשים בתחום, שיעבדו בשיתוף פעולה מלא עם התעשייה המקומית והבינלאומית בתחומי החקלאות והמזון".
