בטעות או בצדק - הטלת ספק כמיומנות ליבה נרכשת בעולם העבודה / שרון הר זהב, עו״ד

הטלת ספק בעולם העבודה, באה לידי ביטוי על בסיס יומיומי.

 לפי מסמך דמות הבוגר 2030 שפרסם משרד החינוך, יש לעודד את בוגרי מערכת החינוך, ללמוד באופן עצמאי, ובכדי לעשות כן, עליהם להיות בעלי מגוון מיומנויות, ובין היתר, חשיבה ביקורתית, שבמסגרתה כלולות יכולות הליבה: הערכת מידע ומקורות, טיעון, קבלת ההחלטות והטלת הספק.

בפועל, קבלת החלטות מהווה חלק אינטגרלי מחיינו האישיים והעסקיים, בכל החלטה שאנו מקבלים, לרוב אנו עוצרים, וחושבים האם זו ההחלטה הנכונה? הטלת ספק כאמור, אינה דבר שלילי, אלא תהליך שמאפשר לנו לבחון, את הסיבות השונות ,הטיעונים וכלל החומרים שהתבססנו עליהם, לבחון נקודות מבט שונות, שהובילו לקבלת ההחלטה ולבצע ניהול סיכונים נכון. עצם הטלת ספק, עשויה אף להוות אבן דרך חשובה, במסגרת חשיבה יצירתית.

כמובן שבמסגרת הטלת ספק חשוב, להשאיר מקום, לאופטימיות, חיוביות, אמונה חזקה בחזון, בדרך ,במטרה ובצדקת הדרך, אומץ ניהולי והקשבה לרחשי הלב ולאינטואיציה. כמו כן, יש להיזהר "מיועצי אחיתופל" ומאינטרסים ושיקולים זרים.

השופט הבכיר (בדימ') צבי סגל, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ומרצה במיזם הדיגיטלי "ללימוד ניהול, פרקטיקה ארגונית ומיומנויות מבעלי תפקידים בכירים במשק",  ניהל אין-ספור דיונים נפיצים ביד רמה.הוא נחשב על ידי יודעי דבר לקשוח לעיתים עד אימה, ושפט במשך עשרות שנים בתיקים מורכבים ומסובכים בעלי נפח גדול במיוחד, שהותירו בהיסטוריה של מדינת ישראל הד ציבורי ניכר, כמו למשל רצח השופט עדי אזר ז"ל, דניאל מעוז שרצח את זוג הוריו תוך שהוא מטיל האשמה על אחיו התאום, כמו גם בעניינו של החייל אלאור אזריה שירה בראשו של מחבל מנוטרל עם 6 כדורים בגופו, שפט בעניינו של הדייל האיראני שחטף מטוס מאיראן לישראל, וכן בעתירות רבות שהגיש מרגל הגרעין מרדכי ואנונו, ועוד מאות רבות של תיקי פשיעה חמורה.

סגל פרסם לאחרונה את ספרו האוטוביוגרפי המרתק, המסעיר והמרגש במידה יוצאת דופן "מעיינות ומדבריות חיי" (בהוצאת "ידיעות אחרונות"- נמכר בימים אלה ברשתות הספרים הגדולות), שבו הוא מזקק, אולי בפעם הראשונה מפי שופט ישראלי בכיר, לא רק את תמציתן של פרשיות מטלטלות שהסעירו את עולם המשפט ואת המדינה כולה, אלא משתף את הקורא גם בחוויות רגשיות ומנטליות יוצאות דופן ומעוררות השראה שהתחוללו מאחורי הקלעים בלשכתו.

כשסגל נשאל בהרצאתו בנושא "דילמות בקבלת החלטות בראי מבטו של שופט בכיר- מכס השיפוט אל כס הניהול" מה עומד מאחורי תהליך קבלת ההחלטות והאחריות הנלווית לכך: "סיפר שהטלת ספק הינה גם חלק מהליך קבלת ההחלטות. ישנה דרך לקבל החלטה בצורה סדורה, ובין היתר; סיעור מוחות, התייעצויות, בחינת זווית המבט של הצדדים והעדים, הקשבה ותשומת לב לכל מי שקשור, שאילת שאלות, בחינת חלופות, וכמובן שהסקת המסקנות. החשיבה העצמאית, וההכרעה לגופו של ענין תתבצע אחרי ביצוע כל האמור. שימוש בחשיבה ביקורתית, שבמסגרתה קיימת הטלת הספק, תאפשר לצמצם אי ודאות במסגרת קבלת ההחלטה ולהוביל לביצוע הליך הוגן ושמירה על הצדק."

הפקת לקחים,

ההיסטוריה לימדה אותנו שהטלת ספק יכולה להוביל לתוצאה שתתפרש כהצלחה מסחררת שתכנס לספרי ההיסטוריה או לתוצאה של בכיה לדורות, שתמצא את עצמה באותם ספרים, מהצד השני של המתרס.

ולא המדובר רק במקרה של הטלת הספק וההחלטות שהתקבלו בעקבות הטלת הספק במסגרת מלחמת יום כיפור, כפי שפורסם לאחרונה בסרט המיוחד: "יומני גולדה" עם דני קושמרו,

בהיסטוריה היו כמה וכמה מקרים גורליים של הטלת ספק, ובעקבותיהם בירור זהיר של העובדות.
המקרה החשוב ביותר בתולדות העולם בתחום זה אירע בשנת 1501: אמריגו וספוצ'י, סוחר איטלקי שמכר ציוד לספינות, הפך לספן בעצמו, והפליג עם אנשיו מערבה. הוא הגיע ליבשת, שכולם החל מקולומבוס הספרדי ב-1492, וכלה בכל הספנים בתשע השנים הבאות, היו בטוחים שהגיעו, כפי שתכננו מראש, לתת –יבשת הודו. אכן הספרדים קראו לילידים "אינדיאנים", כלומר בני הודו. וספוצ'י, בשילוב של ראש פתוח ובדיקת עובדות, הטיל ספק בטיעון המקובל. הוא בדק לעומק וגילה, שזו טעות גדולה מאד: כל הספנים, אנשי הצבא והמסחר והאחרים, הגיעו לא להודו אלא ליבשת חדשה וענקית. וכך שינה את פני העולם! שש שנים לאחר מכן, פרסם וספוצ'י מפה, ובה הכתיר את היבשת החדשה בשם "אמריקה", על שמו. כך נולדה יבשת אמריקה לעולם ועד, הקרויה על שמו של המגלה. לקולומבוס נותרה רק קולומביה.

בחודשים אפריל-יוני 1941 קיבל סטלין, הדיקטטור של ברית המועצות, עשרות ידיעות שלפיהן עומד הצבא הגרמני להסתער על רוסיה. סטלין טעה שורה ארוכה של טעויות בזו אחר זו, פסל את כל המידע וטען שאלו טעויות בשוגג או במתכוון. הטעות הגדולה ביותר שלו, אולי, היתה כאשר הגיע לשולחנו דיווח של המרגל הסובייטי הבכיר בטוקיו, ששמע ממקורות מהימנים בממשלת ובצבא יפן, שגרמניה- בת ברית של יפן – עומדת לפתוח בהתקפת ענק על רוסיה. המודיע אף נקב בתאריך הנכון, 22 ביוני. סטלין הטיל ספק גם במידע הטרי והמדויק הזה. לפנות בוקר ב-22 ביוני העיר אותו טלפון של הרמטכ"ל, שהודיע על ההתקפה. סטלין נשאר המום.

לסיכום, גם בעולם העבודה, יש להקשיב לכל הבעת ספק לגבי פעולה או החלטה כלשהי. מי שמעלה ספקות עשוי להימצא צודק- או טועה. אם הספק נשמע הגיוני- יש לבדוק. לא לזלזל ולדעת לנהל סיכונים נכון.

מנהל או עובד, שיודע לא לקחת דברים שמובנים מאליהם, יודע לשאול שאלות נכונות, לצד אמונה בצדקת הדרך, יוכל לקבל החלטות טובות יותר. וכמובן שכל מקרה לגופו של עניין.

עו"ד שרון הר זהב,
 
מפתחת ספריית תכנים דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקה ניהולית, פרקטיקה ארגונית ומיומנויות בעולם העבודה, לפיתוח עובדים ומנהלים שמועבר על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי.
מקבוצת אל הנכס

לשון זכר כמוה כלשון נקבה