ב-20 לאוקטובר 2020 נכנסה לתוקף החלטת מועצת מקרקעי ישראל שדנה בתיקון סימן א' בפרק משנה 4.2 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל – הנחות אזור.

על פי ההצעה שהובאה לדיון במועצת מקרקעי ישראל לישיבה ב 8.9.2020 הוצע לבטל בין השאר את התקרת ההנחות הסוציואקונומית.

אולם במהלך הישיבה, ביזמת משרד האוצר, הוחלט לשנות ההצעה ולהחזיר את תקרת ההנחות.

על ההחלטה הוגשה הסתייגות על ידי חברת מועצת מקרקעי ישראל ד"ר רותי פרום אריכא מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, ריכזנו כאן, כבכל שנה, חלק מהנושאים החשובים אשר העסיקו את אנשי ההתיישבות החקלאית. הנושאים המפורטים להלן מהווים את הסוגיות הבוערות ביותר בתחום ההתיישבות הכפרית החקלאית בהיבטים שונים הנוגעים לזכויות במקרקעין.

כבכל שנה, המגזר החקלאי מקווה כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומייחל כי סוף כל סוף יוכרו הזכויות המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי המכביד של רשות מקרקעי ישראל  (רמ"י), שהרי הוא בבחינת אגודות מוטה למגזר החקלאי.

רשות מקרקעי ישראל פרסמה את סיכום ישיבת המועצה מיום 8.9.2020.

לעניין השינויים במדיניות ההנחות בהקצאת קרקע פורסם כדלקמן:

"המועצה אישרה עדכון מפת הנחות אזורי עדיפות
המועצה אישרה שינויים בהנחות בקרקע באיזורי עדיפות לאומית.

השינוי מתייחס, בין היתר, לעדכון דירוג היישובים למתן הנחות במגורים, דירוג אליו נצמדת רשות מקרקעי ישראל גם בהקצאות למסחר, תעסוקה במשבצת ומוסדות ציבור.

מטרת השינוי היא להצמיד את דירוג המועצה למפת העדיפות הלאומית הכללית של הממשלה – החלטת ממשלה מספר 3738 מיום 15.4.18 ולדירוג משרד השיכון של היישובים במפה הכללית למתן הטבות בתחום השיכון – החלטה מספר 4302 מיום 25.11.18.

מועצת מקרקעי ישראל פרסמה לקראת ישיבתה ב 8.9.2020 בין היתר את הצעת ההחלטה לתיקון פרק משנה 4.2 - "הנחות אזור".

על פי הצעת ההחלטה יסווגו הישובים הכפריים בהתאם לסיווג משרד השיכון והבינוי העדכני כדלקמן:

• ישובים בקבוצה א 1 ו- א 2 על פי החלטה 4302 יסווגו כאזור עדיפות לאומית א'.
• ישובים בקבוצה ב' על פי החלטה 4302 יסווגו כאזור עדיפות לאומית ב'.

בהחלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה של מחוז צפון, מיום 21.6.2020, (רצ"ב) נקבע כי קיבוץ אשר חתם על הסכם שיוך דירות יחויב בהיטל השבחה בגין הקרקע שנגרעה משטחו, בכפוף לפטור הקבוע בחוק לדירת מגורים לשטח בנייה עד 140 מ"ר.

ההחלטה, הנסובה על כ-38 עמודים, מכילה התייחסות לנושאים רבים הקשורים בנושא היטל ההשבחה בכלל, ובמגזר החקלאי בפרט. ועל הקשר שבין חובת תשלום היטל השבחה החל על הקיבוץ לחובת תשלום "חלף היטל ההשבחה" החל על רשות מקרקעי ישראל (להלן – רמ"י) .

העוררים, קיבוצים שבשטח הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון, שחלקם חוכרים לדורות, פעלו לשיוך הדירות לחברי הקיבוץ בהתאם להחלטה מועצת מקרקעי ישראל מספר 751 שעניינה "שינויים במבנה הארגוני והקצאת קרקע בקיבוצים".

העוררים טענו בין השאר שבמסגרת מערכת היחסים החוזית שבינם לבין רמ"י, עפ"י הוראות החלטה 751 הקיבוץ לא רשאי לגבות תשלום בגין הקרקע הנגרעת, אלא רק עבור המבנה הקיים שבקרקע, וכי אין להשית על הקיבוץ את היטל ההשבחה מאחר ורמ"י, לה משולמים דמי חכירה מהוונים בשיעור מלא בגין השיוך מעבירה חלף היטל השבחה בשיעור 12% לרשות המקומית

בישיבה הקרובה של מועצת מקרקעי ישראל צפויה לעלות הצעה לשינוי סיווג יישובי אזורי עדיפות, אשר לה השלכות על ישובים רבים.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1583 "תנאים להקצאת קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה" מיום 24.12.2018 (ולאחר מכן פרק 8.15 לקודקס) קבעה הוראות המכרסמות בסמכויותיו של שר החקלאות מקדמת דנא לקבוע תקן משבצת (מס' נחלות ו/או גודל) של ישובים חקלאיים מתוכננים, למעט ישובים חקלאיים באזורי קו עימות בפיתחת ניצנה ובמועצות האזוריות אשכול, הערבה התיכונה וחבל אילות בהם נשמרות סמכויותיו.

לאחרונה פסקה ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי חיפה, בפעם השלישית, כי אין להוסיף הוצאות פיתוח לשווי המכירה, לצורך חישוב מס הרכישה, מקום בו עד למועד החתימה על הסכם הרכישה לא בוצעו עבודות פיתוח במקרקעין הנרכשים.

החל מ- 01.01.2014 בעקבות תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין חל  שינוי בכל הקשור למתן פטור בגין מכירת דירת המגורים.

על פי הוראות התיקון לחוק,  במכירות החל ממועד זה , רק אדם שזו דירתו היחידה יהיה זכאי למתן פטור בגין מכירת דירת מגורים , ובמידה ומדובר בדירה שאינה יחידה המוכר זכאי לכך שהמס יחושב באופן ליניארי.

החוק מבחין בין שבח  שנצבר עד 01.01.2014  לבין השבח  שנצבר לאחר מועד זה.  החישוב יבוצע באופן ליניארי. בהתאם ליחס בין התקופות השונות בהן נצבר  השבח.
השבח  שנצבר עד 01.01.2014 יהיה פטור ממס יתרת השבח הריאלי תחייב במס בשיעור 25%. 

במכירת נחלה כאשר בנחלה קיימים שני בתי מגורים או אם הדירה בנחלה אינה דירה יחידה של המוכר הרי שהמוכר אינו זכאי לפטור ממס שבח בגין דירות המגורים והוא יחויב במס  ליניארי מוטב.

לעיתים קרובות עולה שאלת שווי המכירה במיוחד בעסקאות של העברה ללא תמורה לפי סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין או סעיף 104 לפקודת מס הכנסה והקצאת מניות לצד ג'.

כמובן שלתזמון העברת הקרקע או הקצאת/מכירת המניות באיגוד המקרקעין השפעה רבה על קביעת שווי העסקה לצורכי מס, ויש לתכנן את העסקה כך שתיחשף לשווי מינימלי בכל העברה ו/או הקצאה.

ביצוע עסקה במתווה הנכון עשוי לחסוך מס ולמנוע מהצדדים חשיפה למס גבוה.

לאחרונה דנה ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי מרכז – לוד בסוגיית גובה מס הרכישה שעל חברת איסתא נכסים בע"מ (להלן – איסתא) לשלם בגין רכישת מניות של חברה בעלת זכויות במקרקעין במושב בית חלקיה, מיזם – לו הוקצו המניות.

בפסק דינה קבעה ועדת הערר, מפי כב' השופט שמואל בורנשטיין, כי סעיף 19(3) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), הקובע כי יום 'אישור העסקה' במכירת זכות במקרקעין ע"י רמ"י הוא 'יום המכירה' לעניין חישוב השבח והמס, תקף הן במכירת המקרקעין עצמם – במישור החברה והן במכירת מניות החברה - במישור בעלי המניות.

ו"ע 13327-06-18 (מרכז) איסתא נכסים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות, פס״ד מיום 19/03/20