תקציר מנהלים
כחלק מתוכנית הממשלה להגברת התחרות בחקלאות ("הרפורמה בחקלאות") וכחלק מהמאמץ להוזיל את יוקר המחייה ולהקל על הרגולציה ביבוא, משרד החקלאות הציג טיוטה לתיקון תקנות הגנת הצומח. תיקון זה מציע שברירת המחדל ליבוא פירות וירקות תהיה יבוא בכפוף לתעודת בריאות, לעומת המצב עד כה שדרש רישיון יבוא ותהליך הערכת סיכון נגעים ביבוא (PRA). בכדי להבין טוב יותר את השלכות שינויים אלו בתקנות, כונסה ועדת מומחים של מגוון חוקרים ואנשי מקצוע
מתחומי הגנת הצומח, פיטופתולוגיה, אקולוגיה, אנטומולוגיה ובריאות הציבור. המומחים היו תמימי דעים ששינוי תקנות הגנת הצומח צפויות לגרום להשלכות הרסניות על החקלאות בישראל, יטילו עומס על הכלכלה, יהוו סכנה לבריאות הציבור וצפויים לפגוע בסביבה ובמערכות
האקולוגיות. הכנסת סחורה ללא בדיקה מקדימה צפויה להכניס לישראל מינים פולשים – חיידקים, וירוסים, פטריות, חרקים, מיני צומח ועוד שזרים לישראל וצפויים להתפשט ללא בקרה. המינים הללו כוללים נגעים מסוכנים הפוגעים בתוצרת החקלאית הישראלית ואף יכולים להרוס ענפי חקלאות שלמים. נגעי חקלאות כאלה גורמים לאובדן של עד 40% מכלל התנובה החקלאית בעולם ונאמדים באובדן מסחרי של כ-200 מיליארד דולר כל שנה. קיימות דוגמאות רבות לנגעים כאלו, בין השאר, חיידק הרלסטוניה סולנסארום הקטלני לתפוחי-אדמה, בטטות, עגבניות, וגידולים רבים נוספים. החיידק בעל יכולת להרוס יבולים שלמים וקשה לטפל בו עקב עמידותו ארוכת השנים, כולל בקרקע. פסילת ההדרים הינה חרק המעביר את גורם מחלת הגרינינג הקטלנית בהדרים (חיידק הליבריבקטר), האחראי לפגיעה קשה בהדרים במקומות רבים בעולם. פסילת ההדרים אותרה בישראל לפני מספר חודשים ואם החיידק יחדור לארץ, זה עלול לפגוע פגיעה אנושה בענף. דוגמה נוספת היא דרוזופילה סוזוקי הפוגעת במגוון רחב של פירות קיץ עם נזקים עצומים ועשויה לחדור ארצה דרך יבוא פירות. תעודת בריאות אינה יכולה להבטיח את איכות הסחורה כיוון שאינה מתייחסת לכל רשימת הנגעים העשויים להגיע עם הסחורה ממדינת המקור.
כניסת נגעים חדשים צפויה לגרום נזקים כלכליים כבדים לחקלאים ונאמדת במאות מיליוני דולרים. ריבוי נגעים צפוי לייקר את ההשקעה הכלכלית של חקלאים בהדברה ובטיפול בעשבים רעים. כניסת נגעים צפויה אף למנוע יצוא מישראל אל אירופה ואל מדינות אחרות המקפידות על הגנת הצומח. מינים פולשים הם בעלי השפעה כלכלית מזיקה גם מעבר לחקלאות, עקב פגיעה בתשתיות ובתיירות . העלייה הצפויה בשימוש בחומרי הדברה עקב עלייה בכמות המזיקים מסכנת את בריאות הציבור. בנוסף, היבוא יכול להביא סחורה מחו"ל עם חומרי הדברה אסורים ובריכוזים גבוהים מהמותר בישראל ואף זיהום צואתי, אף שהפיקוח לא יהיה מספק לבדוק את כל הסחורה. חרקים פולשים מהווים וקטורים למחלות מידבקות, דוגמת יתוש הטיגריס האסייתי שהתבסס בישראל ומעביר את
קדחת המערות ומחלות רבות אחרות. מינים פולשים הם בעלי השלכות חמורות גם על המערכות הטבעיות וזו אחת הסיבות להכחדת מינים וירידה במגוון הביולוגי. מינים פולשים דוחקים מינים מקומיים ומשנים את המערכת האקולוגית. נגעים חקלאיים יכולים להשפיע גם על מיני בר ועלייה בשימוש בחומרי הדברה תזלוג ותפגע גם בשטחים הטבעיים. מדינות רבות בעולם מחזקות את הגנת הצומח בארצן עקב עלייה בכניסת מינים פולשים הנובעת מעלייה בסחר ועקב שינויי האקלים, במקביל לנזקים הכלכליים הכבדים הנגרמים ממינים אלו. צוות המומחים מציע חיזוק של תקנות הגנת הצומח במקביל לעלייה ביבוא, במקום הקלה שלהן. במקביל יש לחזק את שירותי הגנת הצומח בעזרת מצבת כוח אדם גדולה, תיקצוב ואמצעים טכנולוגיים לייעול העבודה. יש להגביר את הענישה על יבוא צמחים בניגוד לחוק ולהחמיר את האכיפה.
סכנות
- כניסת מינים פולשים ומזיקים פגיעה ביבול החלקאי הגברת ריסוס הדברה פגיעה בייצוא פגיעה בכלכלה פגיעה בתשתיות פגיעה בבריאות הציבור: חשיפה למזון
- מזוהם
- פגיעה בבריאות: כניסת חרקים מעבירי מחלות
- פגיעה במערכות אקולוגיות פגיעה במגוון ביולוגי עקב מינים פולשים פגיעה בביטחון התזונתי
המלצות
- החמרת תקנות הגנת הצומח
- הידוק הפיקוח על היבוא
- הקצאת משאבים נוספים לשירותי הגנת הצומח (כוח אדם, טכנולוגיה, מעבדות)
- החלת הצהרה ופיקוח על יבוא בכבודה אישית
- עונשים כבדים (קנסות וחסימת ייבוא) על לכידת מזיקים בחומר מיובא
- הקצאת משאבים נוספים לאכיפה
ד"ר מירי צלוק, הילה אקרמן פברואר, 2022
הקובץ שמכיל את כל חוות הדעת מצורף לעיל.
