ביום 7.8.2024 נכנס לתוקף תיקון 155 לחוק התכנון והבניה (להלן: "תיקון 155") במסגרתו נקבע בסעיף 147ב לחוק, כי ועדה מקומית יכולה לאשר במסגרת "בקשה להקלה" תוספת יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע הקיימת במגרש, מעבר למספר המרבי של יחידות הדיור המותר לבנייה במגרש בהתאם לתב"ע בתוקף. בנוסף נקבע כי ועדה מקומית רשאית לאשר "בקשה להקלה" של תוספת שטחי בנייה מעבר לשטח הכולל לבנייה המותר בהתאם לתב"ע, לצורך יחידת דיור נוספת, בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת או שילוב של שניהם.

תיקון 155 הוא תקדים, כך שלראשונה אושרו הוראות החלות על מושבים, המאפשרות הוספת יחידות דיור בדרך של פיצול דירות או הוספת יחידה נוספת ותוספת שטחים מעבר לתב"ע בתוקף, במסגרת הגשת בקשה להקלה (תיקון 117 שאושר בשנת 2017 שאושר כהוראת שעה למשך 5 שנים לא חל על מושבים).

המטרה של תיקון 155 הוא הגדלת היצע יחידות דיור בגלל מצוקת דיור וייעול השימוש ביחידות גדולות, כאשר ילדים עזבו את הבית וההורים נותרו עם בתים גדולים שניתן לבצע בהם פיצול לשתי יחידות.

בפרשת השבוע "תולדות" אנו פוגשים את יעקב ועשו, תאומים שנולדו ליצחק ורבקה, שונים באופיים ובטבעם, אחד איש תם יושב אוהלים והשני איש של תאוות יודע ציד. עשו שב מהקרב רעב ורואה את אחיו מכין תבשיל, הוא מוכר ליעקב את הבכורה "בנזיד עדשים" ומשם למעשה הכל התחיל, השנאה בין יעקב לעשיו על "משפט הבכורה". למרות שעשו מכר ליעקב את הבכורה בהסכמה מלאה, הוא צועק צעקה גדולה ומרה כאשר התגלה לו שאביו יצחק ברך את יעקב בברכות של שפע והמשכיות בעוד עשיו הוא האח הבכור.

יש כאן סיפור על קנאה בין אחים ועל שנאה עצומה שקרו בגלל "ירושה"!

ידוע כי מחלוקות בין יורשים על עיזבון ההורים קיימות בכל מגזר כי "יצר לב האדם רע מנעוריו" ו"אוהב כסף לא ישבע כסף", אך במגזר החקלאי כאשר ההורים מבקשים להוריש נחלה או משק עזר, נכסים בהם ניתן לבנות מספר בתים ולפצל מגרשים או כאשר הורים מאפשרים לילד לבנות בית ולפצל מגרש או נותנים לילד כסף ולאחרים לא או כל מהלך אחר שהורים עושים מרצון טוב, מאהבה בכדי לסייע ולתמוך, כל אלו יכולים להתפרש אצל הילדים כאפליה ומשם הדרך קצרה למלחמות ירושה קשות ואכזריות עוד בחיי ההורים ואף אחריהם.

מלחמות הירושה מקורן ברוב המקרים ברגש של "קנאה" המקנן בנפשם של הילדים עוד מילדות. בכדי ליצור מחלוקת במשפחה צריך "מתלה" שיבעיר אש בשדה קוצים והדיון על הירושה הוא "זרז" מצויין בכדי להביא לפרץ רגשות כשההשלכות הן לדורי דורות.

נוהל עבודה B38.04 - קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים במושבי עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית:

ביום 21.8.2024 פורסם עדכון לנוהל העבודה ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה"). לאור כך שהנוהל מורכב ומסורבל וכולל עדכונים רבים במהלך שנים וכן הפניות לסעיפים ולהחלטות נוספות, דבר שמקשה על החוכרים לעקוב ולהבין את העדכונים, ערכתי את נוהל העבודה באופן שמאפשר להבין את המסלולים השונים ואת הדרך לביצוע השומות, לרבות הרחבות במקומות הנדרשים ולהלן יובאו עיקרי ההחלטה והעדכונים:

מטרת ההחלטה:

עיגון זכויות המגורים בחלקת המגורים של חוכרים בנחלות, באמצעות חתימה על חוזה חכירה לחלקה א' של הנחלה וחלקות ב' כולן או חלקן אם הוחלט באסיפה הכללית להחכירן או להחכיר חלק מהן ישירות לבעלי הזכויות בנחלות. לאחר החתימה על הסכם חכירה תבוטל חובת השבת הקרקע למדינה בעת שינויי ייעוד ביחס לחלקת המגורים בלבד!

ביום 2.7.2024 התקיימה ישיבה של  המועצה הארצית לתכנון שעל סדר יומה אישור תיקון 5 לתמ"א 35 (תמ"א 35/ 5). המועצה הודיעה כי היא מברכת על קידום התוכנית שנעשתה תוך שיתוף פעולה בין המשרדים השונים כולל תנועות ההתיישבות. המועצה החליטה להעביר את התוכנית להערות הועדות המחוזיות בהתאם לסעיף 52(א) לחוק התכנון והבניה וזאת לתקופה של חודשיים (כלומר עד ליום 2.9.2024).

ביום 24.7.2024 התקיים דיון בועדה לשמירת הסביבה החופית במסגרתו הוצג תיקון מספר 5 לתמ"א 35 שמהותו, עיבוי הבינוי למגורים ביישובים הכפריים בתחום הבינוי הקיים, תוך מטרה להביא לייעול השימוש בקרקע. הוצגו בפני הוועדה דוגמאות ליישובים לאורך הים התיכון באזורי תכנון שונים ולאורך הכנרת תוך התייחסות לשינוי המוצע בתמ"א ביחס לעקרונות תמ"א 35 המאושרת.

הוועדה החליטה לאשר את התוכנית ודרשה את התיקונים הבאים

ביום 2.7.2024 התקיימה ישיבה של המועצה הארצית לתכנון שעל סדר יומה אישור תיקון 5 לתמ"א 35 (תמ"א 35/ 5). המועצה הודיעה כי היא מברכת על קידום התוכנית שנעשתה תוך שיתוף פעולה בין המשרדים השונים כולל תנועות ההתיישבות. המועצה החליטה להעביר את התוכנית להערות הועדות המחוזיות בהתאם לסעיף 52(א) לחוק התכנון והבניה וזאת לתקופה של חודשיים.

לעניין המועד שבו עומד להיות מאושר תיקון 5 שאלה שמעסיקה רבים במגזר החקלאי שכן אישור התוכנית ישפיע על המגזר החקלאי בהיבטים רבים.

חברים יקרים, אני מעדכן כי בית המשפט המחוזי תל אביב דחה את התביעה להשכרת בית מגורים בנחלה!

בית המשפט הורה לרמ"י למרות העמדה הנחרצת של ב"כ רמ"י, להשיב לבית המשפט במכתב מנומק, מדוע רמ"י מסרבת לאפשר את ההשכרה נוכח הנסיבות של התובע וביקש כי רמ"י תתייחס בתגובתה לנסיבות המיוחדות של התובע ולא תדחה באופן גורף את הבקשה להשכרה.

למרבה הצער, רמ"י כלל לא התייחסה לנסיבות הקונקרטיות של המקרה (מגורים בחו"ל) וחזרה על עמדתה לפיה, היא דוחה את הבקשה להשכרת בית המגורים לאור כך שמשטר הנחלות קובע איסור השכרה. רמ"י כלל לא התייחסה לאפשרות המוקנית בסעיף 8.3.20 לקובץ ההחלטות לפיה היא יכולה לאשר השכרה בנסיבות מיוחדות ואף לא הבהירה מהו שיקול הדעת שהיא מפעילה בעת שהיא דנה בבקשה להשכיר בית מגורים בנחלה.

אנו בוחנים בימים אלה הגשת ערעור לבית המשפט העליון, כי לדעתנו בית המשפט המחוזי טעה בניתוח המצב המשפטי ובכך שבחר להחיל על בעל הזכויות בבית השני הבנוי על המגרש שיפוצל מהנחלה, את "משטר הנחלות" וכן בקביעתו כי איסור ההשכרה חל בנסיבות גם על הבית השני כל עוד לא הושלם הליך הפיצול.

ת״א (ת״א) 58950-08-22 גיל טנא ואח׳ נ׳ רשות מקרקעי ישראל - מחוז מרכז ואח׳. פס״ד מיום 26/05/2024

ביום חמישי ה- 16.5.2024 התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב דיון ההוכחות בתביעה שהגשנו כנגד רמ"י בדרישה לאשר השכרת בית מגורים בנחלה.

מטעם רמ"י העידה ראש צוות עסקאות ואת רמ"י ייצגה עו"ד מטעם הפרקליטות.

בתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידי נציגת רמ"י הובהר, כי, רמ"י מעולם לא אישרה השכרת בית מגורים בנחלה וכי איסור ההשכרה הוא אבן יסוד במשטר הנחלות שקובע כי אסור להשכיר בית מגורים בנחלה וכי בנחלה יש חובת התגוררות של בעל הנחלה בנחלה.

עוד הובהר על ידי נציגת רמ"י בתצהיר, כי המדינה הקנתה לבעלי הנחלות זכות "ללא תשלום" בנחלות בהם ניתן לבנות ללא תשלום בית ראשי עד 160 מ"ר עבור בעל הנחלה, בית שני עד
160 מ"ר עבור "דור ההמשך" ויחידה בשטח 55 מ"ר עם קיר משותף עבור דור שלישי.
את היחידות לא ניתן להשכיר, אלא אם מבוצע יישום של ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל במסלול "דמי רכישה", כאשר בעל הנחלה חייב להתגורר בנחלה גם לאחר תשלום "דמי רכישה".

נציגת רמ"י הבהירה היטב, כי היא לא מכירה קריטריונים בגינם ניתן יהיה לאשר השכרה וכי רמ"י כלל לא דנה בדרישה להשכרת בית מגורים בנחלה.

בטרם הוגשה התביעה שלחנו לרמ"י מכתבים בהם הודענו, כי לטענתו איסור ההשכרה פוגע באופן יסודי ובלתי מידתי בזכות הקניין של בעלי הנחלות וכי לא ניתן להחיל את "משטר הנחלות" על בית שני בנחלה. הבית השני נבנה על ידי הילד של בעלי הנחלה, ביצענו העברה ללא תמורה של המגרש עם הבית ושולם 1/3 מס רכישה וכן אנו נמצאים בהליך של יישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' במסלול "דמי חכירה" וכל שנותר הוא להשלים מבחינת פרוצדורה את ההליך ואין מקום לשלול את זכות ההשכרה לאור כך שההליך ארוך וממילא המגרש עם הבית כבר לא מהווה חלק מהנחלה במערכת היחסים בין בעלי הנחלה לילד.

עוד הבהרנו, כי הליך הפיצול אורך לכל הפחות שלוש שנים עד רישום הזכויות ע"ש הילד המפצל ואי השכרת הבית גורמת לנזקים כלכליים עצומים ובנסיבות העניין הנזק שנגרם אינו סביר ועל כן יש לאשר את ההשכרה כבר כיום.

בתגובה למכתבים רמ"י הודיעה שאין להשכיר את הבית ודחתה את הטענות שלנו על הסף ואף הבהירה כי ככל והבית יושכר יידרש תשלום דמי שימוש עבור תקופת ההשכרה.

ערב פסח תשפ"ד המדינה נמצאת בטלטלה קשה במפנים ומבחוץ וכל אחד מאיתנו נדרש לחשיבה מחדש כיצד לצאת מהשעבוד הפנימי בכדי להשיב את עם ישראל לאחדות ולחרות.

במגזר החקלאי אנו עוסקים רבות בהתנהלות מול רשות מקרקעי ישראל ובניסיונות שלנו לצאת מהשעבוד רב השנים להחלטות אנכרוניסטיות שאין להן כל תכלית בנחלה של שנת 2024.

רמ"י היא הזרוע המבצעת של מועצת מקרקעי ישראל. רמ"י היא זו שמכתיבה את סדר היום בהיותה הגוף המתכנן, המחוקק, השופט והמבצע ואפילו "התליין". החלטות רבות השתנו ובוטלו במהלך השנים כאשר הסתבר לרמ"י כי הן לא יכולות להתקיים במציאות המשפטית המתפתחת כפי שקיבלה ביטוי בהחלטות ממשלה, בחוקים ובפסקי דין של בתי המשפט השונים.

אנו סבורים כי אופן הפעילות של רמ"י במהלך שלוש העשורים האחרונים כלפי ההתיישבות הוא שגוי וגורם נזק כלכלי כבד למדינה בכלל ולחברי המושבים והקיבוצים בפרט.

אנו מבקשים להציג את "נושאי הליבה" שבגין חלקם הוגשו עתירות לבית המשפט וכן עתירות שעומדות "בקנה" טרם הגשה ואלו שנמצאים בתהליכי עבודה מול רמ"י. מדובר בנושאים שההחלטות בגינם ישפיעו על המגזר החקלאי באופן המשמעותי ביותר שכן חלקן הגדול תוקף ישירות את "משטר הנחלות" שהחל בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל בשנת 1965 ומבקש לבטלו לאלתר.

ההחלטות ההיסטוריות של רמ"י שחלות על "הנחלה המשפחתית", הקנו לבעלי הנחלות את האפשרות לבנות בית מגורים ראשי ובית שני עבור "דור ההמשך". כיום לאחר אישור תוכניות חדשות קיימים מושבים בהם ניתן לבנות בית שלישי ואף במקרים מסוימים בית רביעי.  את המגרש עליו בנויות כל אחת מהיחידות ניתן לפצל ולמכור או לרשום ע"ש אחד הילדים או ע"ש בעלי הנחלה ובלבד שבנחלה יוותר בית מגורים ראשי אליו יוצמדו זכויות בניה בסך מינימאלי של 160 מ"ר.

למרבה הצער, הזכות שניתנה לבעלי הנחלות לבנות בית שני עבור אחד הילדים הופכת פעמים רבות לאירוע טראגי שמייצר מחלוקות בין הילדים עוד בחיי ההורים וכתוצאה מכך למחלוקת בין   הילדים להורים וכן אחרי ההורים נגרמים מאבקים בין היורשים.
הבעיה נובעת מכך שבעבר לא היה נהוג לערוך "הסכמים משפחתיים", הסכמי ממון וצוואות שמסדירים את הזכויות בחיי ההורים ואחריהם. בתי המשפט נתנו את דעתם בעניין זה והבהירו כי יש לערוך הסכם שמסדיר את הזכויות בין ההורים לילדים בעת בניית בית בנחלה וכן כאשר ממנים "בן ממשיך" (במושב סוכנותי) שבונה בית בנחלה בכדי להבהיר את רצון ההורים.

ברשימה זו אני מבקש להתייחס לאחת הסוגיות המרכזיות שעולה במסגרת הדיונים שאנו עורכים עם הורים בטרם עריכת צוואה והיא - רישום ההנחלה ע"ש אחד היורשים וביצוע פיצול של מגרש אחד או יותר מהנחלה ורישום ע"ש היורשים. לצערי, ההתייחסות לתהליך העברת הזכויות וביצוע הליך הפיצול ורישום הזכויות, אינו מקבל ביטוי נכון בצוואות רבות שמגיעות אלינו להליכי גישור, לאחר שהיורשים מצאו עצמם בפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה, בכדי לקבל סעד שיאפשר להוציא לפעול צוואות שנערכו באופן שאינו מתיישב עם החלטות רמ"י, החלטות תכנוניות, שיקולי מס ושיקולים כלכליים.