האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
המטרה: לעודד את החקלאים לרכוש פוליסות ביטוח ולהבטיח המשך ייצור המזון לציבור הישראלי
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65), התשפ"ג–2023. בהצעה תמכו 9 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים.
נציגי המגזר החקלאי בישראל בירכו את יו"ר הוועדה ח"כ אליהו רביבו על ההישג שיסייע רבות לענף.
מחקרים וחידושים טכנולוגיים לשמירת איכות תוצרת חקלאית טרייה לאחר הקטיף, שיאפשרו הארכת עונת השיווק במגוון גידולי פירות וירקות, פתיחת שווקים חדשים בעולם לייצוא וצמצום פחת, הוצגו בכנס ה'פוסט-הרבסט' שהתקיים בגליל העליון ביוזמת המרכז לחדשנות ב'פוסט-הרבסט' במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) במשרד החקלאות וחברת רימי.
חקלאים בעוטף עזה יוכלו להגיש בקשות לפיצויים ב"מסלול ירוק" ייעודי לחקלאים בגין נזקים עקיפים
18 יול 2023על פי הערכות, סכומי הפיצויים עשויים להגיע ליותר מ-25 מיליון ש"ח
לרגל יום האבוקדו הבינלאומי (31/7) תכירו את הסיפור של משק פן מכרם מהרל, שמגדלים אבוקדו אורגני ומאמינים שאבוקדו זה החיים.
לביא ביו בע"מ, חברה בת של אבוג'ן בע"מ (נאסד"ק: EVGN, תל אביב: EVGN) וחברה מובילה המתמקדת בשיפור איכות המזון, קיימות ושיפור תפוקה חקלאית באמצעות מוצרים ביולוגיים מבוססי חיידקים טבעיים, מודיעה על חתימה על הסכם רישיון עם Corteva (NYSE: CTVA), חברה מובילה עולמית בתעשיית החקלאות. על פי ההסכם, תקבל Corteva זכויות בלעדיות להמשך פיתוח ומסחור של קוטלי פטריות ביולוגיים שפותחו על-ידי לביא ביו ומיועדים להגנה מפני ריקבון פרי וקימחון. הסכם זה נחתם לאחר שנתיים של תיקוף יכולות המוצר בניסויי שדה שבוצעו על ידי כל אחת מהחברות באופן עצמאי.
האגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה אישר ארכה כללית להגשת דוחות כספיים לשנת 2022, עד ליום 30 בנובמבר 2023, בכפוף לעמידה בתנאים מסויימים.
בחוזר פרטים לגבי:
- לוח התעריפים למחצית השנייה של שנת 2023
- תעריפים לחיוב אצל ספקים מקומיים שאינם חייבים בתאגוד (קיבוצים ומושבים)
- ביקורת רשות המים ביישובים מתוכננים
- רפורמה באספקת המים במרחב הכפרי
ביהמ״ש העליון דחה עתירה להורות על בטלות ההסדר של תכנית השתלמות לסטודנטים זרים ממדינות מתפתחות המגיעים לישראל לשם הכשרה עיונית ומעשית בענף החקלאות. העותרת טענה כי ההסדר משמש כערוץ בלתי-מפוקח לגיוס עובדים זרים בכסות של לימודים, הוא סותר את דיני הגירת העבודה לישראל וכי הוא בלתי סביר ובלתי מידתי באופן קיצוני.
ביהמ״ש קבע כי לא נפל פגם בהנפקת רישיונות א/2 למשתלמים, ומשאין טעם מבורר אחר המצדיק התערבות בשיקול הדעת של הגורמים המוסמכים ביחס לסוג הרישיון המונפק למשתלמים אין מקום לקבל את טענת העותרת לפיה תקנה 5)א( לתקנות הכניסה לישראל מחייבת שיונפקו למשתלמים.
גמו כן דחה ביהמ״ש את הטענה כי שכר הלימוד מהווה למעשה דמי תיווך בשיעור החורג מהמותר על פי תקנות שירות התעסוקה, או תשלום שלשכה פרטית או אדם העוסק בתיווך עבודה אינם רשאים לגבות לפי סעיפים 69ג-69ד לחוק שירות התעסוקה.
לבסוף, קבע ביהמ״ש כי בשלב זה הקשיים הקיימים ביישום התכנית ובפרט במערך הפיקוח, אינם מצדיקים להורות על בטלות התכנית כולה.
בג"ץ 3717/21 קו לעובד נ׳ ממשלת ישראל ואח׳, פס״ד מיום 03/07/23