חקלאים רבים נוהגים לערוך עם עובדיהם בסיום עבודתם "הסכם גמר חשבון" – להחתימם על "כתב הודאה וסילוק" ולשלם את מה שהוסכם. הסכמים מעין אלה הם פרקטיקה רצוייה ומומלצת בד"כ התנהלות כזו חוסכת בהמשך דיונים בבתי הדין לעבודה, יש בה חיסכון במשאבים ובזמן בנוסף מונעת עוגמת נפש המתלווה לקבלת כתב תביעה וניהול הליך משפטי.
אולם, זאת יש לדעת ולהפנים: הסכם בו מוותר עובד על זכות מכוח חקיקת המגן אין לו תוקף משפטי, במסגרת זו כלולים בין היתר הוראות מכוח חוק שכר המינימום, תשלום שעות נוספות, תשלומי פנסיה ופיצויי פיטורים.
בנוסף לאלה גם רכיבי צווי ההרחבה למיניהם הינם עניינים הכפויים בדין ואין משמעות לוויתור עליהם אף אם אושרו ויתורים שכאלה בחתימת העובד. עניינים שיכולים להיות מופנים לבוררות הם כאלה העוסקים בזכויות שמעבר למתחייב מהדין.
[1] סע"ש 2465-01-22 אפרים אפשטיין נ' ב.ס.ד. אריזות 96 בע"מ
[2] ס' 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968
[3] בר"ע (ארצי) 49876-09-22 ב.ס.ד. אריזות 96 בע"מ נ' אפשטיין.
מתי תשלום עבור שעות נוספות נחשב לחלק משכר היסוד שממנו בין היתר נגזרות זכויות סוציאליות?
בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
[1] סע"ש 30728-12-17 נמר אחמד ואח' נ' רחמו מעדני נחלת שבעה בע"מ.
[2] ע"ע 8531-08-20 נמר אחמד נ' רחמו מעדני נחלת שבעה בע"מ.
[3] סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.
התנגדות אגבית ומעורפלת – נחשבת להסכמה
בבית הדין האזורי לעבודה נידונה (בין השאר) תביעתו של עובד לשלם לו הפרשי שכר שהופחת בשלושה מועדים.
מעסיקה הודיעה לסגל עובדיה כי בשל בעיות כלכליות יקוצץ שכר עובדיה - ביניהם התובע - ב-2% - הודעה שכזו חזרה על עצמה פעם נוספת. בפעם השלישית שוב נמסרה הודעה על קיצוץ שכר תוך הנחייה שעובדים שלא יתנו הסכמתם לקיצוץ זה יוזמנו לשימוע. בכל אחד מהודעות הקיצוץ הודיע התובע למעסיקתו כי "...בלי לוותר או לפגוע באלו מזכויותיי, אני ממשיך בינתיים לא לעמוד על מיצויים באופן מיידי".
[1] סע"ש 6872-07-16 יעקב פיקאר נ' המכללה האקדמית נתניה
[2] בג"צ 239/83 יהושע מילפלדר ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה
[3] ע"ע 48932-05-20 פרופ' יעקב פיקאר נ' המכללה האקדמית נתניה
"יחסי עבודה מחייבים מידה מוגברת של אמון נאמנות הגינות ותום לב בתקופת קיומם ולאחר סיומם" / שמואל גלנץ, עו״ד
29 ספט 2022בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע[1] נדונה תביעתו של קיבוץ סעד ואגודות בשליטתו נגד עובד לשעבר לפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב והאמון ובגין שליחת יד ברכוש התובעות. עוד תבעו החזר חלקי של שכר עבודה ותשלום בגין סחורה שנלקחה מהם ע"י הנתבע ללא רשות. בתביעה שכנגד תבע הנתבע פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין לשון הרע.
מהו הגמול המגיע בעד עבודה בשעות רגילות ונוספות בשבת ובחג?
מטפלים סיעודיים שהועסקו במעון נכים על ידי איל"ן – איגוד ישראלי לילדים נפגעים - תבעו בבית הדין האזורי לעבודה זכויות שונות. על פסיקות בית הדין האזורי לעבודה[1] הוגש מטעם איל"ן לבית הדין הארצי ערעור שבו נעסוק במאמר זה[2].
בבית הדין הארצי לעבודה נדון במאוחד ערעור על 2 פסקי דין שניתנו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. פסק הדין עוסק באריכות בכמה עניינים ואולם המאמר כאן מתמקד בשאלות שבכותרת.
גביית "דמי מחלה" = תשלום מס!
בהתייחס לקול הקורא שפורסם ב-7.7.2022 מטעם משרד האוצר להלן הערותיי
"הרפורמה" – רגע לפני שסוגרים את הדלת...
במסגרת הרפורמה אמורה להתבטל החובה לשלם אגרה שנתית וכן חובת תשלום אגרת בקשה לכל עובד. תיוותר חובה לתשלום אגרת בקשה אחת לכל מעסיק.
לפי הפירסום חובת התשלום הרגיל להעסקה בשנת 2023 נותרת על כנה. שכן ביטולן של החובות כנ"ל יחול למעשה רק משנת ההעסקה 2024.
לקראת סוף שנה זו, בעוד כ-3 חודשים ידרשו החקלאים לשלם את האגרות כדאשתקד. היינו תשלום מלא ורגיל.
בחשבון גס משמעות "הדחייה" עולה כדי 48 מיליון ₪ לכלל המעסיקים
בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נידונה תביעתו[1] של עובד תאילנדי כנגד אלמנתו של בעל משק במושב מגדים. התובע לאחר 4 שנות עבודה במשק ועם מיצוי אשרתו עתר לקבלת רשימת זכויות, בהמשך מסר עדות מוקדמת ויצא את הארץ. מטעם הנתבעת העיד הבן שלמעשה ניהל את המשק, הוא (עם עוד אדם) העיד ונחקר בבית הדין.
בתביעתו טען העובד כי עבד 7 ימים בשבוע שעות רבות מידי יום וכן כי השכר ששולם לו היה נמוך משכר המינימום. לטענתו בתלושי השכר הושמטו שעות עבודה שביצע בפועל, עוד עתר לקבלת פיצויי פיטורים, פידיון חופשה, פנסיה, חגים, דמי הבראה, מענק שנתי, קרן השתלמות, פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר (5,000 ₪ לכל חודש עבודה), פיצוי בגין עבודה ביום המנוחה השבועית והעדר הסכם עבודה.
בין היתר טען התובע כי במעמד תשלום השכר החודשי הוחתם על מסמך שלא הבין את תוכנו ושנלקח ממנו מיד לאחר שחתם.
סכום התביעה המקורי הגיע כדי 304,231 ₪ !
הנתבעת באמצעות בנה הכחישה את מרבית טענות התובע, טענה כי התובע עבד 6 ימים בשבוע ושעות עבודתו כפי שנרשמו בתלושי השכר משקפים את שעות עבודתו בפועל, אלו הועתקו במדוייק מרישומי נוכחות מסודרים. עוד נטען כי לתובע נמסרו מידי חודש תלושי שכרו וכן מסמכים רשומים בשפתו כדי להבטיח שהתובע מבין את תלוש השכר והוא אף אישר בחתימתו את תכנם של מסמכים אלה.
לטענת הנתבעת, לתובע שולמו במהלך התקופה מענק שנתי, דמי כלכלה ודמי הבראה אף ביתר. כמו כן נטען כי בעת סיום עבודתו של התובע לפי בקשתו נערך עימו גמר חשבון במסגרתו קיבל את המגיע בגין חופש, קרן השתלמות, פנסיה ופיצויי פיטורים.
[1] סע"ש 3589-02-20 סוראסי סאנסאק נ' סימה פרטוש ניתן ב-28.4.2022
העילה להתייחסותי לנושא שבכותרת היא שתי הזדמנויות בהן עלה העניין בהקשר לעובדות זרות המועסקות בענף החקלאות.
הראשונה, בישיבת הועדה לעובדים זרים בכנסת[1] הועלתה טענה לפיה כל העובדות הזרות בחקלאות נחשפו לאלימות מינית.
וגם, לאחרונה נתבקשתי ללוות חקלאי שקיבל הודעת "שימוע" מרשות האוכלוסין עקב תלונה נגדו מטעמה של עובדת זרה שעבדה במשקו.
