בשנת 2020, צרך הישראלי הממוצע כ-18 ק"ג דגים • בשבוע הקניות לחג עולה הצריכה הממוצעת של הדגים בכ-63% • ישראל היא שיאנית העולם בצריכת בשר עוף, לקראת ראש השנה, בשבוע הקניות לחג הצריכה עולה בכ-40% • הישראלי הממוצע צורך כ-6.1 ק"ג רימונים לנפש בשנה, בשבוע לפני ערב החג נמכרים כ-12% מהכמות הנמכרת במהלך השנה כולה • בשנת 2020, צרך הישראלי הממוצע כ-15.5 ק"ג תפוחים בשבוע הקניות לחג צורכים כ-68% יותר תפוחים משבוע ממוצע במהלך ימות השנה
דגים
משרד החקלאות וארגון מגדלי דגים מפרסמים לקראת ראש השנה וחגי תשרי נתונים על ענף הדגים: בשבוע ממוצע צורך הישראלי כ-345 גרם דגים, כאשר כ-26% מכמות זו היא של דגים טריים, ואילו במהלך שבוע הקניות לחג נוסקת הצריכה לכ-563 גרם לנפש.
לקראת ראש השנה בשבוע הקניות לחג (7 ימים לפני ערב החג) צופים במשרד החקלאות גידול של כ-63% בכמות צריכת כלל הדגים לעומת שבוע ממוצע בימות השנה. צריכת הדגים הטריים בשבוע הקניות לחג מהווה כ-34% מסך התצרוכת של דגים בכלל (טריים וקפואים), לעומת כ-26% בממוצע על פני כל השנה. קרי בשבוע זה עולה הביקוש לדגים טריים. הדג המוביל במכירות ברשתות השיווק בתקופת החג הוא האמנון, עם כ-37% מסך מכירות הדגים, אחריו סלמון עם כ-35%, במקום השלישי והרביעי הדניס והקרפיון עם כ-4%, ואחריהם הנסיכה עם כ-3% מסך צריכת הדגים בשבוע הקניות לחג.
בשנת 2020, נצרכו כ-166,400 טונות דגים (במונחי דג שלם), רוב הדגים הנצרכים בישראל מיובאים (כ-90%), 150,900 טונות מיבוא (רובו של דגים קפואים) וכ-15,500 טונות מייצור מקומי. הייצור המקומי של דגים נחלק לשלושה מקורות: בריכות הדגים כ-11,100 טונות, חקלאות ימית כ-3,500 טונות ודיג בים התיכון ובכנרת כ-900 טונות. משרד החקלאות ופיתוח הכפר מעודד את ציבור הצרכנים לצרוך דג טרי בריא ישראלי בתקופת החג.
בשר
מנתוני משרד החקלאות עולה כי הישראלי הממוצע צורך בשנה כ-18.1 ק"ג בשר בקר (טרי וקפוא) לנפש. בשנת 2019 הישראלים צרכו כ-164,000 טונות בשר, כ-14% מהכמות היא בשר שנשחט בישראל וכ-86% מהכמות היא בשר מיובא. בנוסף, בשבוע הקניות לקראת ראש השנה, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה של כ-82% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק בשאר ימות השנה.
על פי נתוני ה-oecd הצריכה המקומית של בקר לבשר בישראל היא במקום הרביעי בעולם, כאשר בראש הרשימה עומדת ארגנטינה עם 36.9 ק"ג לנפש, במקום השני ארה"ב עם 26.2 ק"ג לנפש, ובמקום ה-3 ברזיל עם 24.4 ק"ג לנפש, כאשר הממוצע במדינות ה-oecd עומד על 14.4 ק"ג לנפש, והממוצע העולמי עומד על 6.4 ק"ג לנפש בלבד.[1]
בשנים האחרונות, נערכו שתי רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד. הרפורמה השנייה היא הארכת חיי המדף של הבשר הטרי המצונן המאפשר ייבוא ממדינות רחוקות.
עוף
הצריכה המקומית של עוף היא הגבוהה בעולם ועומדת על כ-64.4 ק"ג לנפש בשנה, בעוד הצריכה במדינות ה-oecd נאמדת בכ-31.7 ק"ג לנפש בשנה, בארה"ב המדורגת במקום השני כ-51 ק"ג לנפש בשנה. [2] הממוצע העולמי נאמד בכ-14.9 ק"ג לנפש בלבד. כיום, בענף העוף המקומי (פטם) פועלים כ-500 מגדלים. לקראת ראש השנה, בשבוע הקניות לחג הצריכה עולה בכ-40% (לפי ניתוח נתוני מכירות ברשתות השיווק בשנת 2020).
רימונים
על פי נתוני משרד החקלאות, ההערכה היא שיבול הרימונים בעונת 2021/2022, יעמוד על כ-45,000 טונות, גבוה משמעותית מהיבול של עונה קודמת, שעמד על כ-35,000 טונות. במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ-3,500 דונם. לפני כעשרים שנה, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה בעקבותיה החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד. עם עליית הביקוש לפרי הרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, בין השנים 2003–2012 הורחבו הנטיעות באופן משמעותי. בשנים האחרונות עקב ירידה ברווחיות ישנן עקירות של מטעים, בעיקר במשק המשפחתי. כיום, הענף עומד על כ-16,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ-2,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 200 מגדלים בכל רחבי הארץ. כיום משווקים רימונים בשלמותם או כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף. בנוסף, משווקים רימונים בצורה של מיץ טבעי, משקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה.
לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) – מוקדמים בעונה (אוגוסט- ספטמבר), "116", "הרשקוביץ" ו"כאמל" (זנים אדומים וחמצמצים) באמצע העונה (ספטמבר) ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) זן אפיל (זן מאוחר), שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב. לאחרונה החלה נטיעת הזן "נטע" שהינו בכיר מאד המבשיל כבר בסוף חודש יולי. זהו זן שנרשם כפטנט ופותח על ידי ד"ר דורון הולנד וצוותו מתחנת הניסיונות נווה יער, מכון וולקני.
ניתן לראות גידול משמעותי במכירת הרימונים ברשתות השיווק בשבוע לפני ערב החג. הכמות הנמכרת של רימונים בשבוע זה מהווה כ-12% מהכמות הנמכרת במהלך השנה כולה. הישראלי הממוצע צורך כ-6.1 ק"ג רימונים לנפש בשנה, וכ-0.71 ק"ג סביב ראש השנה.
תפוחי עץ
על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל כ- 33,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2019/20 עמד על כ- 104,000 טונות, והערכת יבול לעונת 2021 עומדת על כ 115,000 טונות. הישראלי הממוצע אוכל בשנה כ-15.5 ק"ג תפוחים. בשבוע הקניות לחג צורכים כ-68% יותר תפוחים משבוע ממוצע במהלך ימות השנה. הזנים העיקריים הם: "סמיט" (ירוק), "מוזהב" (צהוב), "חרמון" (אדום), "פינק קריספי" (ורוד- ירוק) ו"גאלה" (אדום).
הייצור השנתי העולמי של תפוחים לעונת 2020/21 מוערך ב 76 מיליון טונות. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (40.5 מיליון טונות לשנה), אירופה (12.3 מיליון טונות לשנה), ארה"ב (4.7 מיליון טונות לשנה) וטורקיה (4.3 מיליון טונות לשנה). ככלל, תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע, כ-90%, של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.
ישראל אינה מייצאת תפוחים, ואף יצוא התפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה הופסק עקב המצב הביטחוני בסוריה. ייבוא התפוחים לישראל בשנת 2020 עמד על כ-39.8 אלף טונות בעיקר מארה"ב, איטליה, צרפת וספרד.
[1] מקור: נתוני oecd
[2] מקור: נתוני oecd
