שר החקלאות, עודד פורר: "ראייה מרחבית שתאפשר פיתוח כלכלי, אזורי, מרחבי משותף, כמו גם חיבורים תשתייתים בין הרשות העירונית לישוב הכפרי, יאפשרו לתושבי הרשויות העירוניות יחד עם תושבי הישובים הכפריים ליהנות אחת מפירות הפיתוח של רעותה. כך שביל אופניים או טיילת שנסללים בין העיר לכפר ואירועים ופסטיבלים שמקיימת עיר שכנה מאפשרים לתושבים ליהנות איש ממרחב שכנו, ומאפשרת לכלל תושבי האזור בילוי איכותי ליד הבית ופעילות מגוונת לשעות הפנאי. שינוי התפיסה וחיבור בין העיר לכפר ייצר פתרון הוליסטי לתהליכי פיתוח של המרחב הכפרי, ויקדם שיתופי פעולה ופיתוח קשרי גומלין בריאים בין העיר, לבין הכפר"
בשנים האחרונות הובילה הרשות לתכנון במשרד החקלאות תהליך חשיבה ומחקר שהגדיר את המרחב הכפרי בישראל, ועמד על הקשר למרחב העירוני בישראל. הגדרת המרחבים הולידה סיווגים שונים למרחבים על פי מאפייניהם, ומיועדת לשקף את הצרכים, ההזדמנויות והתפיסה העדכנית של הכפר בישראל, לאור תהליכי עיור מואצים, צרכים לאומיים ותהליכי תכנון ופיתוח העומדים על סדר היום. הגדרה עדכנית של המרחב והישוב הכפרי מעודדת את הרחבת מעגל הכפר הישראלי בשילוב של ראייה אזורית כוללת. על כן משרד החקלאות מקדם בשנים האחרונות פרויקטים מרחביים ושיתופי פעולה בין האזורים הכפריים והעירוניים שסמוכים אחד לשני בכדי ששניהם ייהנו מפיתוח אזורי אחד של משנהו, ולראשונה ייתן משרד החקלאות עדיפות לשיתופי פעולה מרחביים וחיבור בין עיר לכפר, וישקיע כ-20 מיליון ₪ בשורת פרויקטים שיתמרצו שיתופי פעולה בין "העיר" לבין "הכפר".
לאור זאת, גובשו במשרד החקלאות ופיתוח הכפר שני נהלי תמיכה חדשים לשנים 2023-2022 אשר מגלמים בתוכם שינוי תפיסתי המכיר בייחודו של המרחב הכפרי-אורבני כמרחב ייחודי, המייצר ערך מוסף לערים וליישובים הכפריים בתוכו, תוך שמירת ייחודו כשטח כפרי/חקלאי/פתוח. במשרד החקלאות מאמינים כי החיבור בין רשויות שכנות יהיה מכפיל כוח לכלל השותפים. על כן, לראשונה ניתנת עדיפות מובהקת לאשכולות מרחביים, ולפרויקטים משותפים לרשות כפרית ורשות עירונית, בתמיכות משרד החקלאות כחלק מהתכנית לפיתוח הכפר.
הנוהל הראשון יעניק מימון לפרויקטים ולתכניות, תוך הבטחת ראייה אזורית כוללת בקבלת ההחלטות, שמחד תשמר את אופיו הייחודי של הכפר, לרבות שימושים חקלאיים בקרקע, ומאידך תגבש מנועים לצמיחה כלכלית וחברתית, שיחזקו את שיתוף הפעולה בין רשויות עירוניות ורשויות כפריות, השותפות לאותו מרחב גיאוגרפי. לנוהל שני מסלולים אפשריים: מסלול תכנון, במסגרתו יינתן סבסוד לתכניות אב, תכניות אסטרטגיות ותכניות מתאר, בנושאים כלכליים וחברתיים, לרבות תיירות מרחבית; ומסלול פיתוח, לביצוע או לתכנון מפורט לביצוע של פרויקטים להקמת מבנים ומיזמים ציבוריים (מרכזים אזוריים) ומוקדי משיכה תיירותיים.
שיעור התמיכה המרבי הבסיסי יעמוד על 50% מעלות הפרויקט. תוספת של עד 10% תינתן לאזורים המוגדרים כבעלי עדיפות לאומית, ובנוסף לבעלי דירוג סוציואקונומי 4 ומטה וגם לבעלי דירוג פריפריאלי 3 ומטה.
במסגרת הנוהל השני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יתמוך באירועי תרבות ופסטיבלים במרחב הכפרי, בדגש על אירועים אזוריים ומרחביים, על מנת לעודד תיירות כפרית התורמת למרחב ובין היתר לגיוון והגדלת הכנסות של משקים חקלאים ממקורות שונים, בהם גם תיירות חקלאית וכפרית, המושכת מבקרים ומכשירה לבבות לאהבת התחום ולהכרה בחשיבותו.
שיעור התמיכה בנוהל זה יעמוד על כ-40% מעלות הפרויקט, ועד סכום מרבי של 50 אלף ₪ למגיש יחיד, כאשר בקשות באזורי עדיפות לאומית יזכו לעדיפות. זאת ועוד, המשרד יתעדף ויתמרץ בקשות בעלות אופי אזורי ומרחבי, של פרויקטים המשותפים ליישובים כפריים ועירוניים או במסגרת אשכול מרחבי. פרויקטים כאלה יזכו כל רשות כפרית ורשות עירונית השותפות בפרויקט לתמיכה מרבית של עד 70 אלף ₪ לכל אחת.
מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נעמה קאופמן-פס: "תכנית פיתוח הכפר מיועדת לתמוך בצמיחה כלכלית במרחב הכפרי ובשיתופי פעולה מרחביים בנושאים שונים ומגוונים. התמיכות משרתות את יעדי המשרד בדבר חקלאות ישראל, שמירת השטחים הפתוחים והעצמת ייחודן של קהילות כפריות. הנדבך הנוסף של פיתוח כפרי עירוני יחזק את הערכים הללו באמצעות פיתוח בר קיימא של המרחב, תוך קידום אינטרסים משותפים לעיר ולכפר".
