לקראת יום האישה תכירו את החקלאיות שמנהלות משקים ומקוות שעוד נשים יצטרפו לחקלאות

21 פבר 2023 המחברת/ת:
‎⁨איילת ריש לקיש בית הבד בר קיימא. ‎⁨איילת ריש לקיש בית הבד בר קיימא. צילום נעה נוי מאיר⁩

איילה נוי מאיר, 48, אגרונומית המנהלת את בית הבד " ריש לקיש" במושב ציפורי, דור שני לחקלאים.

איילה נוי מאיר, 48, אגרונומית המנהלת את בית הבד " ריש לקיש" במושב ציפורי, דור שני לחקלאים. איילה, אם ל-2 מתגוררת במושב. איילה הצטרפה לעסק המשפחתי בסיום לימודי החקלאות, בגיל 30 כשידעה מראש שחקלאות אורגנית ושיווק תוצרת חקלאית ארטיזינאלית הוא פרוייקט מאתגר.

איילה מנהלת כיום את בית הבד בר הקיימא "ריש לקיש" המבוסס על כרמי הזית בשיטה האורגנית. אביה עסק שנים בחקלאות קונבנציונלית, האחים שלה, שלמדו כולם בתיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר, הבינו שיש אלטרנטיבה לייצור מזון בריא ואת הנזקים העצומים שיש בחקלאות הקונבנציונלית " החלטנו כמשפחה לעשות הסבה ולעבור לגדל זיתים בגידול אורגני ולהתמחות בשמן זית".

כיום איילה ואביה מנהלים עסק משפחתי, מפיקים 9 זנים שונים של שמני זית מ 6,000 עצי הזית שבמשק.  מה שמייחד את העסק שלהם הוא ההתמקצעות בתחום. גם צורת הגידול של הזיתים שהיא מאד מדוייקת, איילה ואביה חוקרים אותה כל הזמן. משקיעים מאמץ  בטיפוח הקרקעות שלהם: זורעים צמחיית כיסוי, מוסיפים תכשירים של חיידקים טובים לקרקע, מפחיתים שימוש בחומרים כמו נחושת שאמנם מותרים באורגני אך משנים את בריאות הקרקע. מייצרים מערכת בריאה עם כמה שיותר אורגניזם בריאים שבסוף הם משפיעים על ההרכב והאיכות של שמני הזית שלהם. "יש לנו בית בד משלנו, תוך שעתיים שלוש מרגע מסיק, בנסיעה של 10 דק' מהכרם הזיתים מגיעים לבית הבד ואנחנו מפיקים את שמני הזית בצורה מבוקרת מאוד. לפני שנה רכשנו את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר שיש כיום בעולם, שמותאמת לשינוי האקלימי ויודעת גם לקרר את הזיתים לפני ההפקה ולעשות זאת בכבישה קרה ובטמפ' מאד מדויקת. כך נקבל שמנים עם ערך תזונתי, ערך בריאותי וקולנרי הכי קרוב למה שהזית ייצר"

איילה מאוד אוהבת לשתף על העשייה והתהליכים שהם עושים במשק ולכן יש להם מרכז מבקרים מסודר ונעים לאירוח שפתוח 6 ימים בשבוע בין השעות 9:00-14:00 , בנוסף בית הבד מוכר את השמנים שם במכירה ישירה, וישנה  אפשרות גם משלוחים לכל רחבי הארץ. מידי שבוע הם גם עושים גיחה למרכז ומחלקים בשווקים ובמעדניות את השמנים שלהם.

שסק ליאת - ליאת בלוך, בת 56, מתגוררת בבת שלמה, נשואה + 3 ילדים מגיעה ממשפחה של חקלאים, ממייסדי בת שלמה. ליאת היא דור רביעי וגדלה בבית חקלאי. 

המשק החקלאי של המשפחה החל בשנת 1886 עם העלייה הראשונה ונקרא משק איזנשטיין.  

ליאת החליטה להצטרף לחקלאות אחרי שאביה כבר יצא לפנסיה ובמקביל לעובדה שהחלה לעסוק בנושאי סביבה. כיום היא מגדלת שסק. העסק נקרא:"שסק ליאת". "מדובר בגידול שמאוד מקובל בבת שלמה. כנראה מאד מתאים פה מבחינת אדמה ומזג אוויר. 

 ליאת בלוך צילום נועם בלוךליאת בלוך צילום נועם בלוך

זה פרי מאד מאד טעים. העונה שלו יחסית קצרה כי הוא הראשון מבין פירות הקיץ. זה גידול שקיים במשפחה שלנו כבר המון שנים והמשפחה שלי הייתה מהראשונים שגידלו שסק בארץ" מספרת ליאת.  

ליאת מאמינה באורך חיים בריא ובתזונה אורגנית אותה היא מכניסה אל ביתה לכן היה לה ברור שתגדל שסק אורגני בלבד. "אני חושבת שכל החקלאות בארץ צריכה להיות אורגנית וכשאנחנו באים לטפל בשטח, אנחנו חייבים לעשות זאת בצורה שלא תפריע לסביבה או במינימום הפרעה לסביבה"מוסיפה ליאת. הגידול האורגני מתאפיין בעובדה שקודם כל משאירים את העשבייה, נותנים לה פשוט להיות, בצורה הטבעית. זה אומר שהדבורים, הפרפרים, המזיקים למיניהם – כולם נמצאים בצורה טבעית. בחקלאות האורגנית חשוב לחקלאים להיות מגדלים ללא רעלים, לגדל בריא, החקלאים האורגניים לטענתה של ליאת -  בעצם מגדלים "אדמה". 

העונה של ליאת לחוצה מאוד, וקצרה מאוד, גם הקטיף של השסק הוא עדין מאוד. הסחורה שהיא קוטפת נמכרת בעיקר למשקים אורגנים גדולים שיש להם בית אריזה ומערך של שליחויות עד הבית – עד הלקוח.

נעמה עתידיה, בת ה-39, חקלאית ובעלים של חווה חקלאית בעינות קדם, בדרומה של בקעת הירדן, אמא ל-7 ילדים שמגדלת זיתים ותמרים אורגניים והפכה את החווה לפרויקט חינוכי של ממש עבור הדור הצעיר.

נעמה גדלה ברמת גן והיתה ילדה עירונית עם המון אהבה וגעגועים לטבע. היא פגשה את בעלה, אותו הגדירה "עלם חמודות ומדהים, בחור שרצה ללכת להפריח את השממה ונעמה מאד התחברה לאג'נדה הזו והלכה איתו יחד. השניים הלכו להקים חווה ולעשות חקלאות. בעלה היה דור שני של חקלאים מעין יהב וכשהכירה אותו , ראתה מקרוב את צורת החיים של החקלאים כשהם קמים מוקדם בבוקר יחד, את האחווה שנוצרת במשפחה, איך כולם מחוברים – עובדים יחד בשדה ואוכלים יחד ארוחת בוקר או צהרים. 

כיום נעמה היא בעלים של חווה חקלאית שהיא בהתחלה הייתה אדמה שוממה. "בהתחלה גרנו באוהל כשנתיים, היינו 7 שנים בלי חשמל, בקושי עם מים זורמים שחיברנו בעצמנו", כבר בהתחלה חברו לחלון של נעמה ובעלה, קבוצת צעירים ובני נוער שעזרו יחד להקים את המקום. הם למדו תוך כדי תנועה עבודות של ריתוך, מסגרות ונגרות, למדו לבנות את הדברים שצריך ואיך לעשות חקלאות והכל יחד יצר מרקם חיים שלם בחווה. 

נעמה היתה על תפקיד ה"אמא" של כולם, לאט לאט הם בנו חדר אוכל משותף, מבני מגורים לחבר'ה, בית כנסת, הם בנו בית לעצמם וכיום תוכלו למצוא במקום, חווה יפיפייה המבוססת על חקלאות משולבת בפרויקט חינוכי. המקום מאוכלס ברובו על ידי הרבה חבר'ה צעירים שמגיעים לעשות שנת שירות וישנם גם בני נוער שחיים בחווה מגיל 16, יחד איתם, עד הגיוס שלהם. בבוקר כולם עובדים בחקלאות ואחה"צ הם מקבלים המון תכנים בדמות קורסים מקצועיים של מורים שמגיעים ללמד כמו נפחות, נגרות, מכונאות רכב, מסגרות. אחת לחודש קבוצת הצעירים יוצאת  גם לטיול בשטח עם מורה דרך, שמלמד אותם בשטח ואח"כ הם הולכים לטייל. בנוסף הצעירים משתתפים גם בקורס צלילה באילת, קורס טיפוס, קורס גלישה וחילוץ, יש מעגלי שיח של כל מיני כלים שקשורים למודעות עצמית, דינמיקה קבוצתית, מיניות בריאה לבני נוער ועוד.

החווה של נעמה , היא חווה אורגנית , מעין מקום שהוא איזשהו גן עדן בעולם הזה, שכולם יכולים להיות שותפים לעשייה שמתחבר לציונות, לאהבת ישראל, לאהבת האדמה וליצירת בית בעולם.

 ליאת בלוך צילום נועם בלוך‎⁨נעמה עתידיה קרדיט צלם אפרת עדן⁩ 

מיכל חביביאן , 40, נשואה + 5. מתגוררת במושב נחם ליד בית שמש. עוסקת בחקלאות 15 שנה. מיכל היא הבעלים של משק חביביאן והיתה בעברה שפית.

היא החליטה לעשות שינוי אחרי שהכירה את בועז בעלה שהגיע ממשפחה של חקלאים ויחד פתחו את המשק. מיכל בחרה לגדל אורגני כי זה אורח החיים שלהם. 2 הדברים שמנחים אותה זה האיכות שיהיה ברמה הכי גבוהה גם ברמת הטעם וגם ברמת המגוון – למשל  צנונית, צנונית צרפתית, צנון שחור, צנון אבטיח וכו'.. וכל מה שהם קוטפים הם מוכרים באותו היום, הם עושים רק חקלאות ישירה, הסחורה שלהם לא עוברת שום יד בדרך וזה בעצם מאפשר להם לשמר את האיכות והמגוון.  הערוגה הראשונה שלהם הייתה במושב הודיה, ועד היום הגידולים שלהם גם שם וגם במושב נחם. 

  מיכל חביביאן צילום שני ברילמיכל חביביאן צילום שני בריל

עידית_חן._צילום_דניאל_חןעידית חן, נשואה + 3 ילדים + 4 נכדים, בעלת משק לביצים אורגניות המשתרע על פני כ 30 דונם "חן ביו אורגני" , מגדלת תרנגולות במשק שבכפר אחים והתרנגולות נהנות מחופש תנועה, מרחב מחיה ומרעה עשיר חופשי. 

היה להם משק קיים שהיה בו רפת ולול קונבנציונלי קטן, אבל עידית ובעלה החליטו ללמוד את התחום האורגני ולהתפתח יחד איתו. 

עידית_חן. צילום: דניאל חן

דנה שטיין היא דור שלישי לחקלאים

סבה וסבתא היו דור ראשון ממייסדי אבן יהודה והיו חקלאים, אביהם עבר לאבן יהודה בגיל חצי שנה והמשפחה גידלה ירקות גינה: אפונים, ירוקים, עגבנייה, שומר, ברוקולי וגם פירות. היה להם משק אוטרקי משלהם עם תרנגולות לביצים, פרות לחלב, עיזים והיו להם גם פרדסים ואביהם נולד הישר לתוך המציאות הזו – לא היתה לו שום ברירה.  

בתור ילדה דנה זוכרת איך עבדה בשדות כחלק מהמחויבויות של הבית, לעשב, לארוז, למיין, לשתול, לקטוף – כל מה שנדרש. בגיל 17 הוציאה רישיון והיתה נוסעת לבדה עם הטנדר לשוק להביא סחורה. בימי שבת היתה מתעוררת בארבע - חמש לעבוד בשדות כך שמעולם לא יכלה היתה להזמין חברים לישון אצלה בימי שישי. "עדיף היה לקום מוקדם ולסיים מוקדם, אלו היו השעות הכי מטורפות עם אבא, אפשר היה בשדות לדבר איתו על הכל, הוא מאוד אהב לשיר ובשדות היינו שרים יחד שירה ארץ ישראלית" מספרת דנה.

דנה מנסה את מזלה בכל מיני מקומות עבודה ומקצועות החל ממחלקת פרסום ועד חנות פרחים שהקימה אבל בשנת 2011 דנה מחליטה ביחד עם אחיה קובי לפתוח את "שדה ירוק" , המציעה 

לבנות עבור הלקוחות סל מוצרים עשיר ומגוון הכולל קטניות, שמנים, דבש, טחינה, חלווה. החלטנו לתת במה לחקלאים אורגניים מכל רחבי הארץ, ומשם הביקוש רק הלך וגדל ככל שהמודעות לאורח חיים בריא הלכה ועלתה" מספרת דנה. 

היום דנה וקובי עומדים על 100 דונם של חקלאות אורגנית, כששואלים את דנה מה סוד ההצלחה שלהם היא עונה "אנחנו מאוד אוהבים את מה שאנחנו עושים, בזמן שעצמאיים רבים כבר לא אוהבים את מה שהם עושים. אנחנו מגדלים מוצר שיש לו חיי מדף קצרים, מוצר שנתון לחסדי שמיים. למדנו עם השנים לצאת ממשברים, לעבוד אחד עם השני ולהכיר בחוזקות של כל צד".

‎⁨דנה שטיין בעלת משק שדה ירוק. צילום פגי פייקר⁩‎⁨דנה שטיין בעלת משק שדה ירוק. צילום פגי פייקר⁩

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגסים אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה אירועים של האיחוד החקלאי אכיפה אמנות בינ״ל אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בננות בפרדס בצורת בקעת הירדן בתי אריזה גנטיקה גפנים גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים הועידה ה 16 הותמ״ל החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי היחידה לחקלאות וחדשנות גולן המועצה לייצור ושיווק דבש המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדות קבלה ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חבל תקומה חדשנות חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חיבורים בחקלאות חידושים טכנולוגים חיטה חינוך חמרה חקיקה חקלאות חקלאות אורגנית חקלאות מדייקת יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יסודות ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מבקר המדינה מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזון לבעלי חיים מזכ״ל התאחדות החקלאים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מיגוניות מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מס הכנסה מערכות סולאריות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה נטפים ניקוז סמדר אוטולנגי עגבניות עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עוף הגליל עכברת ענף החלב ערבה תיכונה פודטק פיצויים פעילות לא חקלאית (פל״ח) פערי התיווך פשיעה חקלאית צבר צמח תערובות קדחת מערב הנילוס קווי קורונה קורסים קיבוצים קיווי קנאביס קנביס רפואי קנט קרימיאןקונגו קרקע קרקעות רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רשות ניקוז ונחלים כנרת שום שוק איכרים שוק סיטונאי שחיטה שחורה שטפונות שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמיטה שמן זית שפעת העופות שקדים שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תמרים תערוכות ואירועים ⁨מילובר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.