ביום 07/12/14 התקיים בסמינר אפעל   כנס שולחן עגול לקאופרציה פרי יוזמת תנועת האיחוד החקלאי ובשיתוף עו״ד עופר נועם ממשרד עו״ד ח. נועם ושות׳.

דיוני השולחן העגול בנושא קואופרציה בישראל התמקדו ב "החזרת עטרה ליושנה" במובן של השבת מעמדה של הקואופרציה למקומה ולתפקידיה החשובים כפי  שהיו בשלושים שנות הקמת המדינה.

בעוד בעולם הקואופרטיבים צומחים וגדלים וחברים בהם למעלה ממיליארד חברים בתחומים שונים, החל משיכון, פנסיה, ביטוח, בנקים, תחבורה ועד קואופרציות צרכניות בישראל מעמד הקואופרטיבים לא רק שנדחק לשוליים אלא שהוא לא נלמד באף מוסד אקדמי ויש לכך השלכות על המחקר ועל יצירת מדיניות של משרדי הממשלה השונים שלא למדו מהו קואופרטיב וממילא מנסים לדכא כל ניסיון להחיותו.  

הדיון בשולחן העגול בא להניע תהליך שאותו  מובילה קבוצה של אנשים חדורי אמונה בתפקידה של הקואופרציה ליצור חברה טובה יותר שלא רואה רק את שורת הרווח אלא מתייחסת להיבטי הכלכלה אך באותה נשימה מתייחסת גם לרווחת הפרט.  

  ביום 07/12/14 התקיים בסמינר אפעל   כנס שולחן עגול לקאופרציה פרי יוזמת תנועת האיחוד החקלאי ובשיתוף עו״ד עופר נועם ממשרד עו״ד ח. נועם ושות׳.

דיוני השולחן העגול בנושא קואופרציה בישראל התמקדו ב "החזרת עטרה ליושנה" במובן של השבת מעמדה של הקואופרציה למקומה ולתפקידיה החשובים כפי  שהיו בשלושים שנות הקמת המדינה.

בעוד בעולם הקואופרטיבים צומחים וגדלים וחברים בהם למעלה ממיליארד חברים בתחומים שונים, החל משיכון, פנסיה, ביטוח, בנקים, תחבורה ועד קואופרציות צרכניות בישראל מעמד הקואופרטיבים לא רק שנדחק לשוליים אלא שהוא לא נלמד באף מוסד אקדמי ויש לכך השלכות על המחקר ועל יצירת מדיניות של משרדי הממשלה השונים שלא למדו מהו קואופרטיב וממילא מנסים לדכא כל ניסיון להחיותו.  

הדיון בשולחן העגול בא להניע תהליך שאותו  מובילה קבוצה של אנשים חדורי אמונה בתפקידה של הקואופרציה ליצור חברה טובה יותר שלא רואה רק את שורת הרווח אלא מתייחסת להיבטי הכלכלה אך באותה נשימה מתייחסת גם לרווחת הפרט.  

שטחים חקלאיים נתפסו בעבר כמפעל המספק מזון. היום מדובר במערכת אקולוגית המספקת גם שירותים, אך גם מרכיבים אחרים כמו ויסות תרבות וכו'. עד המאה ה-19 רוב תושבי המדינות המתועשות ישבו במרחב הכפרי. תוך 100 שנים התרוקן המרחב הכפרי מרוב יושביו שעברו לערים ובישראל עברו כ-90% לעיר. מיעוט מהאוכלוסייה מנהל את מרבית השטחים הפתוחים.

ברוב המדינות המתועשות, חלק ניכר מהקרקעות הם שטחים חקלאיים או יער.

השולחן העגול, הינו שיח אקדמיה-ממסד-התיישבות, בסוגיות שמעסיקות את המרחב הכפרי. 

מדובר בפורום מצומצם של עד 40-45 משתתפים, מתוך כוונה לשמור על אינטימיות השיח.

השולחן נודד בכל מפגש לאקדמיה אחרת והשולחן העשירי יתקיים באוניברסיטת חיפה ויתמקד בסוגיות קהילתיות בכפר המשתנה.

השולחן העגול, הינו שיח אקדמיה-ממסד-התיישבות, בסוגיות שמעסיקות את המרחב הכפרי. 

מדובר בפורום מצומצם של עד 40-45 משתתפים, מתוך כוונה לשמור על אינטימיות השיח.

השולחן נודד בכל מפגש לאקדמיה אחרת והשולחן העשירי יתקיים באוניברסיטת חיפה ויתמקד בסוגיות קהילתיות בכפר המשתנה.

השולחן העגול מיועד לקהל של מוזמנים בלבד, מתוך מטרה לאפשר גם שיח אמיתי של משתתפיו.
המפגש עסק בשני נושאים: פרויקט הטווינינג (תאומות) עם ה-EU : "חיזוק ורענון מדיניות פיתוח הכפר בישראל" בו הציג שי דותן את הפרויקט  שנעשה ברשות לתכנון באגף לתכנון כפרי ואזורי במימון של האיחוד האירופי. מדובר ביוזמה של האיחוד האירופי למדינות מועמדות או שכנות המסייעת למגזר הציבורי בעזרת המגזר הציבורי במדינות האיחוד האירופי.
והתוכנית הלאומית לחקלאות ולכפר בישראל במסגרתה הציגה הד"ר רותי פרום אריכא מסמך מדיניות שמהווה בסיס לעבודת משרד החקלאות  בשנים הבאות במסגרתו תיכלל תכנית שבאה להציע מימוש מיטבי של פוטנציאל הייצור בקרקע חקלאית בהתייחס לקרקע וערכיה

שנת ה-90 מאופיינת בקליטת עליה, משבר שעבר על ההתיישבות השיתופית, המועצות האזוריות הופכת למועצות המשרתות את הציבור, בדומה לרשויות מקומיות עירוניות. העלייה הגדולה, פיתוח אזורי תעשיה, הפיכת שטחים משטחים חקלאיים לאזורי תעסוקה כדוגמת אירפורט-סיטי.

בשנות ה-2000 בג"ץ קרקעות מ-2002 סוגר את החזית בנושאי שינויי היעוד וחסימה של קבלת כספים מקרקע חקלאית, תמ"א 35 ושפת המרקמים, כולל מרקמים עירוניים. המצב החדש מעמיד את ההתיישבות בעמדה של מגננה.

הלגיטימציה למועצה האזורית – שימור המרחב הכפרי, שמירת האופי החקלאי כפרי, הדימוי הירוק, החקלאות כערך חברתי, סביבתי ולא רק כלכלי .

מתוך דברי פרופ' ערן רזין בכנס השולחן העגול שהתקיים במרץ 2013 באוניברסיטה העברית

מטרת "השולחן העגול" שהינו שיח אקדמיה, ממסד והתיישבות הוא מקום לליבון סוגיות שונות שמעסיקות את המרחב הכפרי, בין השאר לעודד עיסוק מחקרי בתחומים שונים במרחב זה, לאחר שנים רבות שמעט חוקרים גילו בו עניין.

הכינוס השישי התקיים ביום 10/12/12 במסגרת הכנס השנתי של האגודה הגיאוגרפית באונ' בן גוריון ובהשתתפות כ-40 חוקרים, אנשי התיישבות, ראשי מועצות, נציגים ממשרדי ממשלה שונים.
נושא המפגש הפעם היה המרחב הכפרי ששינה את פניו בשני העשורים האחרונים בתחומים רבים. שינויים אלו כוללים קליטה שהביאה לצמיחה דמוגרפית, שמשמעותה לעיתים הכפלה של אוכלוסיית המועצה והישוב. קליטה זו חייבה שינויים חוקיים, ארגוניים, קהילתיים וכלכליים. שינויים אלו חייבו היערכות שונה של השלטון המקומי הדו רובדי.
הפורום השישי של המרחב הכפרי עסק בהשלכות של הצמיחה הדמוגרפית והיערכות המרחב הכפרי והעוסקים בו לשינויים.
הקלק/י על המשך לסיכום המפגש ומצגות ההרצות

"חוק הסדרת התיישבות הבדואים בנגב" מעורר שאלות ומחייב דיון ציבורי נוקב. האם נעשה כל מה שנדרש כדי להגיע להסכמה עם הבדווים? האם ההסדר הוגן וראוי? כיצד בונים אמון בקרב הבדווים כלפי המדינה וכיצד משלבים אותם בה?
ביום ראשון, ז' באייר תשע"ב, 29.4.2012, התקיים בפורום השולחן העגול ע"ש ג'ורג' שולץ דיון בנושא.

המכון הישראלי לדמוקרטיה

בשבוע שעבר כונס השולחן העגול לצמיחה ירוקה לדיון שני. במסגרתו, הציגו נציגי הממשלה מספר מנופים אפשריים לצמיחה ירוקה, אשר גובשו לאור המפגשים שנערכו עד כה (מצגת מנופי השינוי / מסמך עיקרי התובנות). בדיון שהתקיים אודות המנופים, עלו מספר תובנות:  

•  חשוב להבטיח סינכרון פנים ממשלתי ומעורבות רחבה של המשרדים. מצב בו משרדי הממשלה אינם מתואמים אחד עם השני - הוא בעייתי. 
• נכון לחפש אחר גורמים מובילי שינוי – דוגמת דירקטורים של חברות וראשי רשויות – ולהשקיע בהם מאמץ מיוחד.
• חסרה אמירה ברורה בנושאי חינוך לצריכה ירוקה, בין אם באמצעות הפחתה שלה ובין אם בשינוי דפוסי הצריכה כך שיהיו ירוקים ומקיימים יותר.
• יש לבחון התייחסות קונקרטית לאזורים: הנגב הוא אזור פוטנציאלי לצמיחת תעשייה ירוקה ומכיל תנאים תומכים רבים שאפשר לנצל. 
• שאלת הרגולציה עולה על ידי שותפים שונים ומשקפת את חוסר האמון הקיים: הירוקים חוששים מביצועים סביבתיים נמוכים, היצרנים והיזמים רואים זאת כחסם צמיחה ומבקשים יישום הדרגתי.
• יש לזכור שבסופו של יום, הכלים הכלכליים הם אלה שמביאים לשינוי משמעותי במשק. ירוק צריך להשתלם, ונכון לתגמל את המובילים זאת. 

מושב השולחן העגול הרביעי עוסק בנושא חשוב למרחב הכפרי, חשוב למדינה ולאזרחיה. הדיון בשולחן העגול, הינו דיון אינטימי, של מוזמנים קבועים בקבוצה של 30-40 משתתפים, במטרה לעורר גם דיון ומשוב לדברים שיוצגו על ידי דוברים שיוזמנו לפי נושא.

השולחן העגול נוסד בשל צורך שהתעורר לשיח משותף בין האקדמיה, הממסד שעוסק במרחב ההתיישבותי ונציגי ההתיישבות, מתוך מחשבה ששיח זה יביא לשיתוף פעולה, חשיבה עדכנית על המתרחש בארץ ובעולם ובאמצעות שיח יוצפו סוגיות הראויות להתייחסות, והדבר אף יעודד מחקר.

השולחן העגול, הינו שולחן נודד והשאיפה לעורר את הממסד האקדמי להיות שותף לשיח של המרחב הכפרי התופס למעלה מ-85% משטחי המדינה.

סיכום הדיון במסגרת השולחן העגול הרביעי התקיים ביום ה' 16.2.2011 המחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם, באונ' תל אביב