לקחי פסק דין בעניינים שונים הקשורים למשפט העבודה ראוי שיופנמו ע"י חקלאים המעסיקים שכירים במשקם כולל עובדים זרים.
פסק הדין אותו ננתח הפעם עוסק בתביעתו של נהג משאית לזכויות סוציאליות לרבות לפיצויי פיטורים.
- טענה מרכזית של התובע בתיק היתה כי תלושי השכר שהונפקו לו (באיחור) אינם משקפים את התשלומים שקיבל.
הלכה שנקבעה בבית הדין הארצי קובעת: תלושי השכר מהווים ראיה לכאורה לאמיתות תכנם למעט אם הוכח בראיות מהימנות אחרת.
התובע הוכיח באמצעות הצגת הפקדות חודשיות בחשבון הבנק שלו שבינם ובין תלושי השכר אין דימיון.
בחקירתו הודה מנהל הנתבעת כי לתובע שולמו סכומים שלא נחשבו מבחינתו כשכר (עניין פסול כמובן) תשלומים אלו שולמו בעד "עבודות נוספות".
בית הדין לא קיבל טענת מנהל הנתבעת כי התשלומים הנוספים אותם קיבל התובע מהנתבעת אינם תמורה בעד עבודה ועל כן קבע כי תשלומים אלו הינם שכר עבודה לכל דבר ומכאן הסיק כ תלושי השכר אינם משקפים את השכר ששולם לתובע. בית הדין קבע כי שכרו של התובע עמד על סך 9,000 ₪ נטו בחודש ולא כטענת הנתבעת 4,200 ₪. - שאלה אחרת שעמדה לדיון היתה טענתו של התובע כי פוטר מעבודתו. כידוע על מי הטוען כי פוטר הנטל להוכיח כי אכן כך קרה ועליו להוכיח מעשה פיטורים חד משמעי. בידי התובע לא עלה להוכיח זאת ומשכך נדחתה התביעה לפיצויי פיטורים לתמורת הודעה מוקדמת ולפיצוי בגין אי קיום שימוע.
- רכיב תביעה נוסף נסב סביב זכאותו של התובע לגמול בעד שעות נוספות. התובע העמיד תביעתו על 10 שעות נוספות בשבוע ו-43 שעות נוספות בחודש, התובע תרגם טענתו זו לתעריף השעתי כנגזר מהסכום המלא שקיבל – לא זה הרשום בתלוש – בתוספת 25% (9000:186 * 1.25).
הנתבעת כפרה בטענה כאילו התובע עבד שעות נוספות משהנתבעת לא הציגה דוחות נוכחות של העובד עובר הנטל להפריך את הטענה כי העובד עבד שעות נוספות, כטענתה, אל כתפי המעסיק.
בית הדין ציטט מפס"ד בבית הדין הארצי לעבודה "כי כאשר העובד עומד בנטל הראשוני של מתן גירסה עובדתית והמעסיק לא ערך רישום כנדרש של שעות ההעסקה... עובר נטל השכנוע לכתבי המעסיק".
במקרה זה עדותו של מנהל הנתבעת, שהיתה כלשון בית הדין מפותלת ולא אמינה, תמכה בטענת התובע לפיה עבד שעות נוספות.
משנקבע כי הנתבעת לא הרימה את הנטל לסתור טענת התובע כי אז על פי החוק קיימת חזקה לפיה הנתבעת מחוייבת במספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 בשבוע ו-60 בחודש. בענייננו משהתובע תבע 10 שעות נוספות בשבוע ו-43 שעות בחודש נפסק לזכותו כל שתבע. - רכיב נוסף בתביעה עוסק בפידיון חופש. לטענת התובע במהלך כל תקופת עבודתו לא שולמו לו דמי חופשה ועל כן חבה לו הנתבעת פידיון חופש.
הנתבעת טענה כללית כי התובע ניצל ימי חופש וקיבל שכר עבור ימים אלה.
ההלכה היא כי נטל ההוכחה בכל הנוגע לניצול ימי החופש מוטל על המעסיק. אמנם בעניין חופשה הנטל קל לעומת זה הנדרש להוכחת אי עבודה בשעות נוספות ואולם גם בנטל "קל" זה לא עמדה הנתבעת ולפיכך נפסק לזכותו של התובע כל שתבע כפידיון חופש. - עוד נפסק לזכותו של התובע פיצוי בשל אי מתן הודעה על תנאי עבודה ואי מסירת תלושי שכר בזמן אמת וכן בשל כך שהתלושים לא שיקפו למעשה את העסקתו האמיתית של התובע ואת שכרו ששולם לו בפועל.
- סוגיה שנדונה בפסק הדין עוסקת בתחולת צו ההרחבה הרלוונטי על היחסים בין התובע לנתבעת. משהוכח כי הנתבעת עוסקת בהובלות קבע בית הדין כי יש להחיל את צו ההרחבה בענף ההובלה. הצו קובע: "ההוראות האמורות יחולו על כל המעבידים בעלי מפעלי הובלה ועובדיהם...".
במאמר מוסגר יצויין כי נוסח דומה חל על כל המעסיקים והעובדים בענפי החקלאות והגינון. לא למותר לציין כי הצו חל גם על עובדים זרים, אלו נהנים מהטבות העולות מהצו וכן מזכויות נוספות המוקנות להם מכח חוק עובדים זרים. - בפסק הדין בו עוסקים אנו נקבע כי עבור התובע לא הופרשו סכומים ע"ח פיצויי פיטורים ועבור גמל. משכך, נפסק בהתאם לצו ההרחבה בענף ההובלה, כי התובע זכאי לפיצוי חלף הפקדה פנסיונית – פיצויים וגמל – כך גם נפסק לזכותו של התובע סכום כחלף להפרשות לקרן השתלמות שלא הועברו ע"י הנתבעת.
לקחים לסיכום-נכונים גם בענף החקלאות לרבות לגבי עובדים זרים.
- ניהול דו"ח נוכחות.
- ניהול פנקס חופשה.
- עריכת תלושי שכר התואמים את היקף העבודה והשכר המשולם.
- מסירת תלושי שכר לעובד בזמן אמת.
סע"ש 1824-04-16 שמעון סלמה נ' פינוי (ר.ע.מ.) בע"מ
אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי.
