הקשר בין משרד החקלאות הישראלי למקבילו באיחוד האמירויות (המשרד לביטחון מזון ומים) נוצר כבר לפני מספר שבועות, עם היוודע דבר החתימה על הסכם השלום בין המדינות. הקשר הישיר שנוצר בין המשרדים וההתקדמות המהירה ביחסים מציבים את משרד החקלאות כמוביל מבין כלל משרדי הממשלה. הודות לקשר זה, שוחח כבר שר החקלאות ופיתוח בכפר, אלון שוסטר, עם מקבילתו, מרים אל-מהירי. בנוסף, לאחר מספר מגעים נוספים, התקיימה שיחה בין צוותי המשרדים בהובלת מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ד"ר נחום איצקוביץ' ומקבילו באיחוד האמירויות, עיסה עבדול-רחמן אל האשמי. בכוונת משרד החקלאות לקדם אינטרסים משותפים בין שתי המדינות ולחבר בין גורמים עסקיים רלוונטיים.
לאחר השיחה עם מקבילתו ציין שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר כי פגש "בת שיח נעימה ואישה מרשימה בעלת משנה סדורה בתחומי חקלאות בת קיימא, הגנת הסביבה וביטחון מזון". עוד סיפר שוסטר כי "השרה הדגישה את מחויבותה גדולה לספק מזון ומים לתושבי מדינתה, שמתמודדים עם תנאים אקלימיים קיצוניים".
מהשר שוסטר נמסר: "החקלאות הישראלית בעלת השם העולמי והיכולות הטכנולוגיות לניצול מיטבי של משאבי מים וחקלאות בתנאי מדבר, פוגשת את הצורך החיוני של איחוד האמירויות, עם יכולת כלכלית גבוהה והון אנושי מוכח. אני שמח על הקשר שנוצר ועל שיתוף הפעולה שכבר מתחיל להירקם. הנחיתי את מנכ"ל משרדי להמשיך את הקשר עם המשרד לביטחון מזון ומי של האמירויות, ושיחה נוספת כבר התקיימה ובה גובש המתווה לעבודה המשותפת שלנו".
איחוד האמירויות היא מדינה בעלת תנאי מזג אויר קיצוניים, המקשים משמעותית על קיום ותחזוקת חקלאות מתפקדת. ישראל מתמחה בשיטות גידול בתנאי מדבר ויצרה לה שם עולמי כמובילה בהטמעת טכנולוגיות לגידול חקלאי בתנאי קיצון. מהשיחות שהתקיימו בין משרד החקלאות לבין המשרד לביטחון מזון ומים באיחוד האמירויות, עולה כי איחוד האמירויות מייבאת כיום את מרבית התוצרת החקלאית הנצרכת במדינה. עם זאת, המשרד לביטחון מזון ומים באמירויות מבקש לשנות מגמה זו ולהבטיח אספקת מזון גם מתוצרת מקומית, על ידי הטמעת שיפורים טכנולוגיים והתבססות על ידע חקלאי מתקדם. מצבה הנוכחי של איחוד האמירויות כמשק מבוסס ייבוא, יחד עם רצונה להיכנס לתהליך של התבססות מוגברת על ייצור מקומי, פותחים את הדלת לשיתוף הפעולה הפוטנציאלי בין המדינות.
כיום, הרוב המוחלט של התוצרת החקלאית הנצרכת באיחוד האמירויות מגיע מיבוא, שוק יבוא זה הוערך בשנת 2018 ב-30 מיליארדי דולרים. כעת היבוא מגיע לאיחוד האמירויות מכל המדינות המדבריות השוכנות סביבה, כיוון שאיננה מצליחה לנהל משק חקלאי שיספק את הביקוש המקומי לאור תנאי המדבר הקיצוניים השוררים בה. ישראל, הידועה בחקלאות המדברית המצליחה שפיתחה, יכולה להיכנס ל"נעלי הייבוא" של איחוד האמירויות ולהפוך לספקית ראשית עבורה. לחקלאות הישראלית יתרון יחסי באיכות התוצרת כמו גם בשימוש בטכנולוגיות ובידע המקומיים שמייעלים ומגדילים פלאים את כמות היבול, כך שפוטנציאל היצוא גדול בהרבה משאר המדינות המתחרות. בנוסף, הודות לקרבה הגיאוגרפית, ישראל נהנית מיתרון משמעותי של יצוא מהיר וישיר של תוצרת חקלאית טרייה. לטובת התחלת הסחר בין המדינות כבר החל המשרד לפעול לכינון הסכם בין המדינות לסחר חופשי ולהגנה על הצומח של שתי המדינות מפני מזיקים ונגעים (הסכם פיטו-סניטרי).
בנוסף, לאור הגידול בתנאי מזג דומים שחולקות שתי המדינות, במשרד החקלאות כבר עמלים על גיבוש הסכם לשיתוף פעולה מחקרי והדרכתי בחקלאות ויצירת קרנות מחקר משותפות לטובת מחקרים משותפים להחלפה הדדית של ידע וטכנולוגיה חקלאית מתקדמת בתחום ביטחון המזון ופיתוח החקלאות, ביניהם: השקיה, חקלאות מדברית וגידול מבוקר בתנאי קיצון. לצד ההדרכה והמחקר, כבר פועל משרד החקלאות לייסד קשרים עסקיים בין המדינות בתחום התשומות והטכנולוגיה החקלאית. בשל תנאי הגידול המאתגרים מחד ויכולת כלכלית מאידך למרבית הטכנולוגיות החדשניות בתחום החקלאות שיש לישראל להציע פוטנציאל מסחרי באיחוד האמירויות, בעיקר בתחום המים (גידולים חסכוניים במים, גידול הידרופוני, שימוש במים מושבים, אפורים ומותפלים, השקיה בטפטוף ועוד. כמו כן קיים פוטנציאל להרחבת היצוא של תשומות, כגון: זרעים, דשנים, חומר ריבוי, חממות ועוד.