רשות מקרקעי ישראל החליטה לשנות את סעיף ההורשה באופן מהותי וביטלה למעשה את העברה האוטומטית לבן/בת הזוג שנותר בחיים בעת פטירה.
השינוי נובע רק במקום שבו בעלי הזכויות בנחלה חותמים על חוזה חכירה לדורות במסגרת החלטה להיוון זכויות המגורים בנחלה (החלטה 979 ומחליפיה עבור להחלטה 1553) או בעת מכירה והן במסגרת החלטה 823 שמאפשרת חתימה על חוזה חכירה לדורות ללא צורך בהיוון זכויות המגורים.
השינוי הוא מהותי ויש לשים לב אליו בעת חתימה על חוזה חכירה לדורות וכן בעת קביעת הסדרי ירושה משפחתיים עתידיים וייתכן אף שיהיה צורך לתקן הסדרים משפחתיים בהתאם לנוסח החדש של החוזה.
בוטלה העברת הזכויות האוטומטית לבן/בת זוג בעת פטירה. מעתה ואילך תתבצע העברת הזכויות במקרה פטירה עפ"י צוואה או עפ"י דיני הירושה בכפוף למגבלות המפורטות בחוזה החכירה.
בעל זכויות בנחלה בה מונה בן ממשיך (במשמעותו כבן ממשיך, קרי שהמינוי של ההורים אושר באגודה ואושר בסוכנות היהודית והסוכנות היהודית העבירה לרמ"י את דבר המינוי), יידרש להסדיר את תנאי הורשת הנחלה בצוואה ולבטל את הרישום בטרם חכירה על חוזה החכירה.
הכללים החדשים מופיעים בסעיף 15 לחוזה חכירה לדורות לחלקה א' של הנחלה, כדלקמן:
- במקרה של פטירת החוכר יועברו זכויותיו בנחלה ליורש על פי דין. היו מספר יורשים לנחלה, כי אז תעבורנה הזכויות לאחד היורשים שהוסכם ע"י שאר היורשים או שאושר ע"י בית המשפט כאמור בסעיף 114 לחוק הירושה.
- אדם שהיה זכאי לקבל זכויות בהתאם לסעיף זה, יהיה חייב לעמוד בתנאים הקבועים בהחלטות המועצה ובנהלי הרשות התקפים. לא עמד בתנאים אלה, יהיה חייב להעביר את הזכויות שקיבל למי שהיה כשיר לפי חוזה זה ולפי החלטות המועצה לקבל את זכויות החכירה במוחכר.
- הסכמת הרשות להעברת הזכויות כאמור תהיה כפופה לאמור בסעיף 13 לחוזה החכירה (איסור פיצול נחלה) וליתר תנאי חוזה החכירה.
משמעות השינוי היא רבה ומחייבת שינוי גם בחוזים שכבר נחתמו עם בעלי זכויות, אך תחייב גם עדכון ההסכמים והסדרי הירושה שהיו מבוססים על ההסדרים הקודמים שאינם חלים עוד.
ההסדרים החדשים יחולו רק במקום בו בעלי זכויות חותמים על חוזה חכירה לדורות על פי ההחלטות שצוינו להלן והם לא יחולו על בעלי זכויות במסגרת חוזה חכירה מתחדש עם רשות מקרקעי ישראל של האגודה (תלת צדדי או חוזה מתחדש).
ראוי להדגיש כי בחוק הירושה קיים סעיף ייחודי בנושא הורשת נחלות וכאשר בעלי הזכות בנחלה לא מותירים צוואה, נכנס סעיף 114 לחוק הירושה המפורט להלן:
- משק חקלאי
- משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון.
- באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו - יחליט בית המשפט לפני הנסיבות.
- היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי - בן זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.
- היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.
בשל עובדה זו עולה חשיבותה של הכנת צוואה הדדית שתבטיח מצד אחד כי בן הזוז הנותר בחיים לא יצטרך להתמודד עם יורשים פוטנציאלים וחסדיהם, כך שיסכימו להסתלק מהעיזבון ככל שלא הייתה צוואה ומאידך קיומה של צוואה הדדית גם תבטיח שהאחרון מבני הזוג שנותר בחיים יקיים את מה ששני בני הזוג התכוונו במשותף.
בשל חשיבות הנושא וההשלכות שלו בעלי זכויות הנמצאים בתהליך חתימה על חוזה חכירה לדורות, או כאלה ששוקלים לעשות זאת חשוב שחוזר זה יישלח לכל חברי האגודה.
