מאמר זה עוסק בשאלת חוקיות הצבתן של מצלמות וידאו באזורים פתוחים בסביבת העבודה, על מנת לשמור על סביבה מבוקרת ובטוחה ולמנוע את הישנותם של מקרי אלימות באזורים אלה.
- שאלת הצבתן של מצלמות ברשות הרבים נובעת מהחשש כי הדבר יהווה פגיעה בזכות היחיד לפרטיות. הזכות לפרטיות של האדם קבועה בשלושה חוקים עיקריים: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו; חוק הגנת הפרטיות וחוק האזנות סתר.
- סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, הוא הרלוונטי ביותר לענייננו, קובע כי פגיעה בפרטיותו של אדם היא בין היתר, על ידי צילומו ברשות היחיד.
- פרשנות המונח "רשות היחיד" נידונה בפסיקה לא אחת בהקשר זה ונקבע כי גבולות המונח אינם טכניים אלא מהותיים. כך בא"פ (נצ') 2262-02-12 פלונית נ' פלמוניתנקבע כי:
"סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי צילום אדם כשהוא ברשות היחיד נחשב כפגיעה בפרטיות. את המונח "רשות היחיד" כמופיע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכמופיע בחוק הגנת הפרטיות, יש לפרש בהיבט ובזיקה לחוק בו מופיעים מונחים אלו ועל פי ערכי היסוד עליהם באים להגן חוקים אלו. "רשות היחיד" בזיקה לחוקים אלו, הוא המקום בו מצפה אדם כי לא יופרע ע"י אחר ויזכה לפרטיות מלאה במעשיו, וגם אם לאחר יש רשות כניסה לאותו מקום".
- הנה כי כן, אף אם המדובר במקום העומד לרשות הרבים, כגון מעלית או חדר מדרגות, אך במהותו הוא מקום בו אדם מצפה לפרטיות כלשהי (לדוג', לעיתים נוהגים אנשים להיכנס לחדר מדרגות על מנת לסדר הופעתם לפני כניסה לפגישה), הרי שהצבת מצלמה במקום כזה יכול ותהווה פגיעה בפרטיות על פי דין.
- עם זאת, ככל ומדובר במקום פתוח, בו עוברים אנשים באופן תדיר ואשר בו אין כל ציפייה סבירה או לגיטימית לפרטיות, הרי שעל פניו, אין מניעה חוקית להציב מצלמות.
- יצוין, כי סוגיית הצבת מצלמות במקום העבודה נידונה אף היא בפסיקה ונקבע, כי צילומו של העובד במשרדו מהווה פגיעה בפרטיותו. עם זאת ככל והמצלמות מוצבות באזורים הציבוריים במקום העבודה, והעובדים אף קיבלו הודעה מסודרת על קיומן של המצלמות באזורים אלה, נראה כי אין בכך משום פגיעה בפרטיותם של העובדים.
- כך נפסק בס"ע (חי') 15540-09-09 זהבית מלול נ' רוני עמר שרותי הנהלת חשבונות בע"מ:
"כבר נפסק כי הפעלת מצלמות בחדרי העובדים, מהווה פגיעה לא מידתית ולא סבירה בפרטיותם וכי צילום אדם ללא הסכמתו או ידיעתו אף במקום עבודתו מהווה פגיעה בפרטיות. הנתבעת הציבה במשרדיה מצלמות בתום לב, מסיבה לגיטימית לשם הגנה על העובדים ועל המשרד. המצלמות הוצבו בידיעת העובדים, באזורים הציבוריים שאינם סביבת עבודה פרטית ולעובדים לא יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות באזורים אלו. לתובעת היה חדר עבודה נפרד בו לא הותקנו מצלמות.בנסיבות אלה, פרטיות התובעת לא נפגעה..."
- נוסף על האמור, סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות, קובע כי במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה כאשר "הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה", או כאשר "הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע".
- הנה כי כן, ככל והצבת המצלמות נעשית על מנת לשרת אינטרס לגיטימי ולעיתים אף הכרחי, כגון הרתעה ומניעת אלימות בסביבת העבודה, הרי שעל פני הדברים, ייתכן כי ההגנות המפורטות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות יחולו במקרים אלה.
- לאור האמור, נראה כי אין מניעה חוקית להציב מצלמות במקום העבודהבכפוף לארבעת התנאים הבאים:
(1) המצלמות יוצבו אך ורק באזורים פתוחים וציבוריים בהם אין ציפייה לגיטימית וסבירה לפרטיות.
(2) העובדים יקבלו הודעה מסודרת על התקנת המצלמות באזורים אלה ואף ייתלו שלטים המזהירים על קיומם של המצלמות.
(3) לא ייעשה בהקלטות שימוש כלשהו המנוגד להוראות חוק הגנת הפרטיות, לרבות פרסומן או הפצתן של הקלטות אלה.
(4) כמו כן, על מנת שלא לעבור על חוק האזנת סתר, יש לוודא כי המצלמות אינן מקליטות קול, אלא תמונה בלבד.
