מדוע מתעכבת הבניה בקיבוצים וגם פעולת שיוך המגרשים נתקלת בסבך בירוקרטי שנמשך כבר 4 שנים? ח"כ מיכל בירן ביקשה את דיון דחוף של ועדת הפנים, על הגבלות קשות על הבניה בקיבוצים: ״זה הדיון המהיר הכי איטי שהיה לי. הגשתי את הבקשה לפני שנה ורק עכשיו התכנסנו. הקשיים הבירוקרטיים הבלתי אפשריים איתם מתמודדים חברי הקיבוצים הביאו אותי לדרוש דיון דחוף. אין ספק שממשלת ישראל שוברת שיאים בהסתה והתנכלות כלפי התנועה הקיבוצית ואסור לעבור על כך בשתיקה״.
ח"כ איתן ברושי: "אני לא מכיר דבר כזה בשום מקום. צריך להחליף את הצוות הקיים ברמ"י, שעוין את ההתיישבות. זו שלוחה של הקשת המזרחית. התוצאה של עבודת רמ"י היא כישלון. לא עשו את זה לאף מגזר. רק למרר חיים ולמרוט נוצות. בסוף הם ישיגו את מטרתם".
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "באתי לזעוק את הזעקה בשם כלל הקיבוצים שסופגים התעמרות בלתי מוצדקת מהדרג המבצע. יש בישראל דיון על חלוקת סמכויות בין הרשויות, בתחום הבניה הומצאה רשות נוספת ששולטת. רשות פקידותית שמינתה את עצמה להיות מעל כל ההחלטות שעברו ממשלה ואושרו בג"צ.
מנכ"ל רמי הבטיח לי שלאחר האישור בבג"ץ שלושים קיבוצים יתחילו לבנות תוך שנה, ארבע שנים מאז ההחלטה של ממשלת ישראל ושום דבר לא קרה, זה קורה רק בגלל העמסת עוד ועוד כללים שכל מטרתם זה שהבניה לא תתבצע. שולה בן צבי מפרקת את כל החלטות הדרג המחליט על ידי העמסת קשיים, גם במקומות שממשלת ישראל מציבה יעדים לצמיחה. זה ממש כמו בסדרה, יס מיניסטר - יש דרג פקידותי שמטעמיו שלו ממציא קשיים".
עו"ד מיכי דרורי, היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית: "בניגוד להערות שהושמעו פה, חשוב לי להדגיש שאנחנו מגזר חלש פוליטית, ולא איזה לובי אימתני. לגבי טענות על פגיעה בשוויון והצדק שנשמעה, יש לציין שלצערנו כל החלטה בנוגע לקיבוצים מיד נתקפת משפטית ולכן כל ההחלטות הן כאלו שעברו את המסננת וחותמת הכשרות של בג"צ. כך גם לגבי חלופת האגודה: שופטי בג"צ קבעו שהיא סבירה וראויה מבחינה משפטית, ולא רק הם: ההחלטה היא תוצר של ועדה ציבורית, ודיונים נרחבים של מועצת מקרקעי תחת שני שרי אוצר. ההחלטה כבר תקפה למעלה מארבע שים, אלא שלא מיישמים את ההחלטה".
אמיתי פורת, מזכ"ל הקיבוץ הדתי:" גם הקיבוצים שלנו סובלים מהחלטות שלא מיושמות ולא במקרה, הבקשה שלנו היא שההחלטות פשוט ייושמו".
דובי מילר, יו"ר מעלה גלבוע: "אנחנו מטפלים בחלופת האגודה מהרגע הראשון כי חייבו אותנו לקבל החלטה, קיבלנו את כל ההחלטות על פי הדרישות, למעלה משנה לקח לקבל שומה. מאז שוב ושוב, לא עובר שבוע שאנשי הקיבוץ לא פועלים מול המנהל לקבלת אישור סופי. הלוואי והיו נותנים לנו תשובות, אנחנו לא מקבלים שום תשובה מהמנהל".
רו"ח דגן לוין, ראש אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית: "לא נכון שיש בעיה של שיוך ולא של בנייה: משפחה הבונה בטרם שיוך מסתכנת בקנס שיכול להגיע למיליון ש"ח. על הועדה שהוקמה ע"י רמי לצמצם את דיוניה לסוגיה של התכנות שמאות במגרשים בלתי מתוכננים, בלבד".
מניה לייקין, רשות מקרקעי ישראל: "אנו חותמים על היתרי בניה. הם רוצים 300 מגרשים בתב"ע. על זה עבדנו. על מגרשים בעוטף עזה לא משלמים. בקיבוצים אחרים יש הסדרי תשלומים. יש שתי חלופות. על שיוך במרכז הארץ משלמים 3.75% מערך המגרש, וכשהוא מוכר, הוא משלים ל-33% מערך המגרש. על מגרש בגעש, ששווה בין מיליון וחצי לשני מיליון שקל, הוא ישלם שליש משוויו אם ירצה למכור אותו".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ אכרם חסון: "מה הלו"ז שהבעיה תהיה מאחורינו?" לייקין: "מספר הבקשות המלאות שהוגשו לנו הן 5 בצפון ו-7 בדרום". ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "הוגשו 61 בקשות". ח"כ מיכל בירן: "האם נכון שיש 61 קיבוצים שנכנסו לתהליך?" נציגת רמ"י: "30 הגישו בקשות. בחלקן הגדול צריך להשלים מסמכים וזה לא מאפשר להתחיל טיפול".
גלית ויטנברג, מנהלת האגף החקלאי ברמ"י: "איך אפשר לומר שאין בניה? פניתי לכל מנהל מחלקה לברר כמה היתרי בניה בקיבוצים יצאו. אחרי 1500 הפסקתי לספור. יש היתרים למאות יחידות חדשות. יש הסדר ביניים שאומר שלא מעכבים היתרי בניה. אין צורך לחכות לשומה. במקרים מסוימים יש ערבות של 200,000 ₪. יכול להיות שתצטרך לשלם על המגרש, כמו כל אזרח. זה לא קנס".
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ אכרם חסון סיכם את הדיון: "פרוטוקול הדיון יועבר ליו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש, למנכ"ל רמ"י ולשר האוצר, שמקשיב. אני אערב אותו. הוועדה מחליטה שמועצת רמ"י תפעל ליישם את החלטת המועצה וידווחו לוועדה אחת לשלושה חודשים".
