השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מקיימים פיקוח שוטף על הימצאות שאריות כימיות במוצרים מן החי באמצעות סקר מדגמי ארצי המתקיים מדי שנה כל ימות השנה. סקר השאריות בודק הימצאות של שאריות תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים בעופות, בקר, חלב, צאן, ביצים, דבש, דגים וחזיר.
מטרת הסקר היא להבטיח שהמזון המשווק בישראל אינו מכיל חומרים אסורים, העשויים לפגוע בבריאות הציבור בטווח הארוך או הקצר, ואינו מכיל רמות חריגות של חומרים מותרים בשימוש. וכן לזהות מגמות של שימוש בלתי נכון או בלתי חוקי בתרופות או בחומרי הדברה, לאסוף נתונים לצורך ביצוע הערכת סיכונים ולהתריע על חריגות ברמות השאריות ולאפשר ביצוע פעולות מתקנות. הסקר מתקיים מאז שנת 1991.
תוצאות סקר 2017 מציגות שיפור בחלק מן הענפים ובחלקן מדגימות את הענפים בהם יש להשתפר בשנים הבאות. על פי הנתונים, חל שיפור בכמות החריגות שנמצאו בדגים, עופות ודבש. בבשר בקר מיובא ובביצים מיובאות התוצאות היו זהות לתוצאות השנה הקודמת.
להלן תמצית תוצאות הסקר, בהשוואה לשנת 2016:
|
|
2017 |
2016 |
||||
|
מוצר |
מספר בדיקות |
חריגות |
חריגות ב-% ל-2017 |
מספר בדיקות |
חריגות |
חריגות ב-% ל-2016 |
|
ביצי יבוא |
918 |
0 |
0% |
201 |
0 |
0% |
|
ביצים |
2,630 |
11 |
0.4% |
3,278 |
5 |
0.1% |
|
בקר יבוא |
1,401 |
0 |
0% |
639 |
0 |
0% |
|
בקר |
2,683 |
4 |
0.1% |
3,453 |
1 |
0.02% |
|
חזיר |
1,811 |
4 |
0.2% |
1,497 |
2 |
0.1% |
|
צאן |
1,569 |
17 |
1.1% |
1,685 |
16 |
1% |
|
דגים |
2,504 |
1 |
0.03% |
3,520 |
5 |
0.1% |
|
הודו |
2,675 |
5 |
0.1% |
1,483 |
1 |
0.06% |
|
חלב בקר |
3,311 |
2 |
0.06% |
4,169 |
0 |
0% |
|
חלב צאן |
1,180 |
4 |
0.3% |
1,223 |
3 |
0.2% |
|
עופות |
3,839 |
16 |
0.4% |
3,969 |
19 |
0.5% |
|
דבש |
390 |
0 |
0% |
357 |
1 |
0.3% |
|
מוצרי חלב |
164 |
0 |
0% |
|||
המדגם בישראל לוקח בחשבון את היקף הייצור המקומי ואת שיעור הצריכה (הרגלי האכילה של הישראלים). דגימת המוצרים נעשית אצל החקלאים במשק, במכוני המיון, בבתי המטבחיים והמשחטות ובדיקתם נעשית במעבדות המשרד. בשנת 2017 בוצעו 21,118 בדיקות מעבדה במוצרים לעיל. על פי התקן האירופי ישראל הייתה צריכה לבצע כ- 3,000 בדיקות בשנה בלבד ביחס להיקף הגידול המקומי, אך המדינה בחרה להגדיל את המדגם על מנת להעלות את המובהקות הסטטיסטית של תוצאותיו, על פי השיטה המקובלת בארצות הברית ובמדינות מפותחות נוספות.
המושג "שאריות" (residues) מתאר הימצאות של תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים, או תוצרי הפירוק שלהם, שנותרו במוצרים שמקורם מן החי. מקורם של החומרים בנסיבות טבעיות או כתוצאה מפעילות חקלאית או תעשייתית. "הרמה המרבית המותרת" (MRL) נקבעת בהתאם לתקנים בינלאומיים, ונשענת על תקן מחמיר הקובע אילו חומרים מותרים בשימוש ובאיזו רמה. הרמות המרביות המותרות שנקבעו לוקחות בחשבון, בין היתר, את סל המזון שאותו צורך אדם ממוצע, וכוללת גם טווח ביטחון שבא לידי ביטוי בסיכון אפסי.
תכנית הסקר נקבעת ומפוקחת על ידי ועדת היגוי עליונה לשאריות במוצרים מן החי המשותפת למשרדי החקלאות והבריאות. במהלך השנים הונהגו שיטות סקר שונות בהתאם לנהוג במדינות מפותחות. בתחילה על פי הגישה האמריקאית אשר מבוססת על עיקרון של הערכת סיכונים ומובהקות סטטיסטית, כפי שנקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האו"ם למזון וחקלאות (FAO) הגוף הבינלאומי לתקינה בנושא מזון, (ה- Codex alimentarius). על פי שיטה זו נבדק מספר גדול של דוגמאות למגוון מצומצם של חומרים. מאוחר יותר, על פי הגישה האירופאית שבה גודל המדגם מבוסס על היקף הייצור (מספר דוגמאות קטן ומגוון גדול של חומרים נבדקים).
החל משנת 2012, לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, הוחלט לשלב בין שתי הגישות. גודל המדגם החדש נקבע בהתאם לעקרונות סטטיסטיים מקובלים, אך מבלי לצמצם את מגוון החומרים הנבדקים. השיטה החדשה מגדילה את מספר הבדיקות באופן דרמטי ומגדילה את המובהקות הסטטיסטית בזיהוי ממצאים חריגים. עקרונות הסקר והמדגם הסטטיסטי מבוססים על חשאיות ואקראיות הדגימה.
