ההתחממות הגלובלית מכה גם בחקלאים הישראלים, ומעבר לנזקי החום, אנו עדים לגידול משמעותי בהיקף תופעות של מזג אוויר קיצוני ולפגיעה כלכלית עצומה בחקלאים. מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי במחצית הראשונה של 2018 בלבד שילמה החברה לחקלאים פיצויים בהיקף שיא של למעלה מ-155 מיליון ₪. זאת לעומת כ-180 מיליון ₪ ששילמה החברה למגדלים עבור נזקי מזג האוויר בשנת 2017 כולה.
מהנתונים עולה כי הנזקים המרכזיים נגרמו בצפון הארץ וגורם הנזק המרכזי לנזקים היה הברד הכבד שירד במספר אירועים בחודשים הראשונים של השנה. הענף שספג את מרבית הנזקים במחצית הראשונה של השנה היה ענף הפירות. בסך הכל התקבלו בחדר המצב של החברה למעלה מ-6,600 הודעות נזק שונות במחצית הראשונה של השנה.
מסיכום נתוני קנט עולה כי במחצית הראשונה של השנה החברה פיצתה את מגדלי הפירות בלמעלה מ-43 מיליון ₪. בקנט מציינים כי השנה ניכרת פחיתת יבולים מהותית במיני פירות שונים כמו משמש, דובדבן, אפרסק, נקטרינה ועוד. מגדלי הירקות פוצו במחצית הראשונה בלמעלה מ-33 מילון ₪ ומגדלי הפלחה פוצו בלמעלה מ-24 מיליון ₪. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו גם למגדלי האבוקדו וההדרים (למעלה מ-4 מיליון ₪ פיצויים לכ"א). גם למגדלי בעלי החיים נגרמו במהלך המחצית הראשונה של השנה נזקים כלכליים כבדים והחברה פיצתה אותם בלמעלה מ-35 מיליון ₪. עיקר הנזק נגרם למגדלי העופות – למעלה מ-25 מיליון ₪. את מגדלי הבקר פיצתה החברה בכ-9 מיליון ₪.
הברד היה גורם הנזק המרכזי במחצית הראשונה של השנה עם נזקים של למעלה מ-30 מיליון ₪. יצוין כי מזג האוויר במחצית הראשונה של השנה היה הפכפך במיוחד, אירועי גשם וברד חזקים התרחשו גם במהלך חודש מאי וחודש יוני וגרמו לנזקים משמעותיים, בעיקר לגידולי הפלחה שנקצרו וטרם נאספו. בפירות וירקות עיקר הנזק מהברד נובע מפגיעה בקליפת הגידולים ומפסילת הגידול לשיווק. הגשמים, ובמיוחד הגשמים המאוחרים, גרמו לנזקים של כ-24 מיליון ₪. הרוחות העזות והסערות גרמו לנזקים של למעלה מ-15 מילון ₪, הנזקים התבטאו בעיקר בנשר של פירות מהעצים וקריסה של בתי גידול וחממות. נזק משמעותי נוסף נגרם באירוע סערה שהתרחש במהלך חודש ינואר במהלכו התקבלו בחברה למעלה מ-500 דיווחים ובכלל זה על הצפות ושיטפונות. אירועי חום קיצוני גרמו לנזקים למעלה מ-11 מיליון ₪. עיקר הנזק למגדלי בעלי החיים נבע בעיקר בשל מחלות שונות.
והיכן נגרמו מרבית הנזקים? מנתוני קנט עולה כי מרבית הפיצויים במחצית הראשונה שולמו למגדלים מבוטחים מצפון הארץ בכ-80 מיליון ₪, מגדלים בדרום הארץ פוצו בלמעלה מ-55 מיליון ₪ ומגדלים במרכז הארץ פוצו בכ-30 מיליון ₪.
חשוב לציין כי כל הנתונים לעיל הם הערכות ראשוניות בלבד. במקרים רבים לא ניתן לעמוד את היקף הנזק ואת חוסר היבול הנובע מכך בתקופה זו אלא רק חודשים לאחר הפגיעה בגידולים. עוד יצוין כי הנזקים אינם כוללים את נזקי הבצורת, עבורם מפוצים החקלאים ישירות ע"י משרד החקלאות.
שמואל תורג'מן, מנכ"ל קנט: עבור רבים מאיתנו, התחממות כדור הארץ והשינויים האקלימיים הם במקרה הטוב נושא לשיחה, עבור החקלאים מדובר בהתמודדות יומיומית ובנזקים כלכליים עצומים. בשנים האחרונות אנו עדים לכך שמזג האוויר הופך לקיצוני יותר ומאופיין באירועים עוצמתיים שכמעט שלא ניתן להתמודד עימם. בנוסף, אם בעבר כל אחת מעונות השנה אופיינה בתופעות אקלימיות ספציפיות, ובהתאם לכך הותאמו הגידולים, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות חריגות כמו גשמים עזים או ברד, גם בחודשים מאוחרים כמו מאי ויוני, תוך שהם מסבים נזקים כבדים לגידולים. ללא התמיכה הממשלתית וללא הביטוח, החקלאות בישראל הייתה קורסת לחלוטין, על כל המשתמע מכך.
