השרה למשימות לאומיות, ח"כ אורית סטרוק: "מדובר בעדכון חוק משנת 2011 שהוכח שאינו מפלה ומטיב עם היישובים, אלא כיוון שהפך לחסם". יו"ר הוועדה, ח"כ אוהד טל: "החוק זוכה לקונצנזוס בחברה הישראלית ובבית הזה". עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי, ״קהילתיות היא ערך עליון בישובים האלה ויש לה השלכה על כל תחומי החיים".
הוועדה למיזמים ציבוריים בראשות ח"כ אוהד טל, החלה לדון היום (רביעי) בהצעת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) (הרחבת תחולה לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התשפ"ב– 2022 (פ/ 2190/24) (פ/ 2386/24) של חה"כ שמחה רוטמן, שרן מרים השכל לקריאה שנייה ושלישית. בכוונת הוועדה באישור ועדת הכנסת למזג את הצעתו של ח"כ יצחק קרויזר.
הצעת החוק עליה הוחל דין רציפות מהכנסת הקודמת, מבקשת להחיל שני תיקונים עיקריים ולקבוע כי יישוב קהילתי לא יהיה באזורי הנגב והגליל בלבד, אלא גם בעמק עירון, בדרום הר חברון, בחבל עדולם, בחבל לכיש וכן באזור יהודה ושומרון. בנוסף מוצע להרחיב את התנאים לוועדת הקבלה ביישובים אלה.
יו"ר הוועדה, ח"כ טל, הסביר כי הצעת החוק היא תיקון לחוק משנת 2011, אז נקבעו בו כללים לקיומה של וועדת קבלה בישובים בנגב ובגליל של עד 400 בתי אב. בנוסף, נקבעו קריטריונים לפעולת ועדת הקבלה למניעת אפליה. "כעת, מוצעים תיקונים להרחבת המתווה והרחבת האזורים הגיאוגרפיים במטרה לאפשר ליישובים להתפתח ולגדול תוך שמירה על הצביון הקהילתי. החוק זוכה לקונצנזוס בחברה הישראלית ובבית הזה". השרה למשימות לאומיות.
הוועדה למיזמים לאומיים, תמונות:נועם מושקוביץ , דוברות הכנסת
ח"כ אורית סטרוק, אמרה "אנחנו לא ממציאים את הגלגל. החוק נחקק ב 2011 ואז לא ידעו איזה תוצאות הוא יביא ואם יהיה טוב. מאז ראינו שהחוק אינו מפלה ומטיב עם היישובים. כעת, יש צורך לעדכן אותו מפני שהוא הפך לחסם. התושבים הוותיקים מילאו את מכסת ה 400 וצריך להביא משפחות צעירות במספר דומה. חשוב לצרף את יישובי התפר בגלל האתגרים עימם הם מתמודדים".
אופיר צימרינג, מהחטיבה להתיישבות, אמר כי המרחב הכפרי מחובר קהילה ולכן היא בבסיס הדברים. "החוק הכיר בצורך בבנייה עצמית ובחירת התאמת האנשים לחיות במרחב הכפרי ובקהילה. מדובר רק על קבלה ליישובים קהילתיים ולא לאגודות שיתופיות של מושבים". מנתוני החטיבה להתיישבות 97.5% מכלל המועמדים לבחינת התאמה קהילתית ב – 500 יישובים בנגב ובגליל וביו"ש מתקבלים. 1% פונים לוועדת ההשגות. ועדת הקבלה חלה גם על יישובים במגזר הערבי באמצעות רמ"י ובעיגון בית המשפט המאפשרים שיווק קרקעות לבני מקום בשיעור של 75% ולעיתים בשיעור של 100%.
ח"כ יוסף עטאונה, אמר כי חלק מהדברים שהוצגו הם מצג שווא לגבי תפקיד ועדות קבלה. " המטרה היא להפריד בין שני אוכלוסיות שהם אזרחים שווים במדינה. כאשר מדברים על שינוי מאזן דמוגרפי בנגב ובגליל בהסכמים הקואליציוניים הנוסחה ברורה. לגבי הנגב אין לנו התנגדות לפתח אותו ויש מקום לכולם. החוק הזה הוא הפרדה גזענית והנצחת אפרטהייד של הקרקע".
יו"ר הוועדה, ח"כ טל, מחה על הדברים והעיר כי דבריו אינם מגובים בשום נתונים אלא קובץ סיסמאות והאשמות.
ח"כ אימאן ח'טיב יאסין, ציינה כי בנגב יש קרוב ל 200 אלף אזרחים שיושבים שם מאז ומתמיד ויש להם פן קהילתי משותף אז למה לא מחילים עליהם את זה. החוק הזה הוא התגלמות המעשית של חוק הלאום. כולם צריכים לדעת שאנחנו ילידים כאן ויש לנו זכות מלאה במרחב ובבחירה איפה לשבת ואיפה לגור".
הוועדה למיזמים לאומיים, תמונות:נועם מושקוביץ , דוברות הכנסת
השרה סטרוק התייחסה לדברי חברי הכנסת בנושא המגזר הערבי וציינה כי בהחלטת מועצת רמ"י הם יכולים למלא כל יישוב עד 30 אלף נפש ב 100% בני המקום וללא חקיקה.
ח"כ אלון שוסטר, אמר כי הוא כופר ברקע שמנסים לשוות למטרה שהיא לחזק את הכפר העברי לצד הכפר הערבי. יש זכות מלאה ואני שותף לתכנון ראוי לפיתוח העיר והחברה הערבית אבל אין בזה לצאת כנגד פיתוח הכפר העברי שבייחודיותו הוא כפר שיתופי וקהילתי".
ח"כ מטי צרפתי הרכבי, הוסיפה כי למדינה יש אינטרס לעבות את המגורים בפריפריה והוגדרו קריטריונים למניעת אפליה כאשר בפועל 98% אכן נקלטים. "קשה לומר שיש כאן אלמנטים של העדר שוויון. באחריות המדינה למצוא את המנגנון להמשיך את הצמיחה ביישובים אלה.
ח"כ יצחק קרויזר, אמר כי הדרך לחיזוק ההתיישבות הכפרית היא דרך חיזוק הקהילה תוך הגדלת ועדות הקבלה ל- 1000 שיאפשרו לזוגות צעירים ובנים ממשיכים להמשיך לשמור על הצביון ולחזק את אותם יישובים וכפרים . "אשמח שהחוק שלי יצטרף לחוק חשוב וציוני שכזה". נציגי משרד הכלכלה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר אמרו כי הם תומכים בהצעת החוק.
נציגת משרד החקלאות, אילנית ניר לוי, ציינה כי יש לבצע התאמות בוועדת ההשגות לאור ההצעה להרחבת ועדת הקבלה.
עו"ד ניב יערי, ממשרד המשפטים, טען כי המשרד עמד על הקושי המסוים בהיבטי השוויון וכבוד האדם באופן מהותי שההצעה והחוק הקיים מעלים. " החוק היום הוא חוקתי אבל יש קושי והאיזון בין הדברים הוא חשוב במיוחד כאשר מבקשים להרחיב אותו ל -1000 משפחות. אנחנו מציעים שתימשך העבודה הממשלתית לביסוס המספרים המוצעים". לשאלה האם זאת עמדת שר המשפטים. השיב כי מדובר בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. יו"ר הוועדה, ח"כ טל, ציין כי הטיעון לגבי מספר ההרחבה אינה שאלה משפטית ויש לח"כים מה לומר בנושא. חברתו למשרד עו"ד נועה מושייף, טענה מנגד כי מדובר בשאלה משפטית בגלל אינטרס השוויון.
השרה סטרוק, ציינה כי בימים אלה מתגבשת במועצה הארצית לתכנון ובניה תמ"א המדברת על מספר של 3000. "אנחנו אפילו עדיין לא שם".
דני עברי, ראש מועצה אזורית משגב, אמר כי הוא עוסק כבר 40 שנה ביישובים קהילתיים ערביים וישובים יהודיים. אני מייצג קהילה ערבית שנאבקת מלהכניס גורמים כאלה ואחרים שאינם מתאימים גם לאופייה. לגור בפריפריה עם כבישים דפוקים, מחסור בהשכלה גבוהה ושירותי בריאות ועוד, הם חיים מאתגרים ואנחנו עוסקים בניסיון לבנות יישובים גם יהודים וערבים ונדרשים לשתף פעולה ולהתאגד יחד".
ניצן פלג, ראש המועצה האזורית גליל תחתון, הוסיף "התפקיד שלנו הוא לקדם את ההתיישבות ופיתוח הגליל לצד שכננו היישובים הערבים. יש שלושה פרמטרים: מחירי הקרקע, הגדלת היישובים וועדות הקבלה. בסופו של דבר השכנות הטובה הזו נוצרת כאשר כל אחד גר בקהילה שלו עם משפחתו ועם חבריו. למרות הדברים שנאמרו כאן". שני מועלם תושבת הושעיה, ספרה על החיים בישוב ועל המצוקה אליה נקלעו רבים מתושביו החדשים המעוניינים לגור בו. "אנחנו גרים בקרוואנים כי אין מספיק מקומות לגור בשכירות. יש 200 משפחות שממתינות כ 15 שנה לגור ביישוב. אנחנו חברים בוועדות וחלק מהקהילה ומערכות חינוך ומרגישים את הבעיה הזו יום יום. משפחות נוטשות כי אין המשכיות ואין איפה לגור".
עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי, אמר כי הקהילתיות היא ערך עליון בישובים האלה ויש לה השלכה על כל תחומי החיים. " משפחה שאינה מתאימה יכולה להחריב ולעורר מדנים ביישוב בו מרקם החיים נשען על התנדבותיות. יש דמוגרפיה שלילית בגליל וצריך לקדם את החוק כמה שיותר מהר".
גלית ויטנברג, רשות מקרקעי ישראל: "אין לנו עמדה מלבד עמדה תומכת בתיאום. בנוגע לוועדת ההשגות ככל שמגדילים את מספר המגרשים יש צורך לבצע התאמות". אילן רובין, ארגון לב הגליל: "ציונות זו לא מילה גסה וזה ערך שצריך להוביל את כל מי שיושב כאן. יש צורך בתיקון והוא חשוב להרחבת היישובים והצערתם". במהלך הדיון טענה אופיר איטח סנדריי, חברה בקולקטיב מזרחי אזרחי, כי ועדות הקבלה הם מקור לאפליה ביישובים בהם מתקבלים רק מי שדומה לאותם תושבים באותם יישובים. במענה לדבריה, ציין צימרינג, מהחטיבה להתיישבות, כי הדברים אינם תואמים למציאות ולנתונים בשטח.
